במאמר זה מציג פרופ’ גבי בן נון , כלכלן בריאות בכיר, את עמדתו לפיה העובדה שישראל דורגה ע”י סוכנות הידיעות בלומברג כמס’ 10 בעולם (מתוך 169) ברמת הבריאות אינה צריכה להטעות ולהוביל למסקנה שמצב מערכת הבריאות מצויין…

בן נון מסביר שהעובדה ששיעור ההוצאה הלאומית הנמוך על בריאות בישראל (7.4% בלבד לעומת שיעור כפול בארה”ב וסביב ה-9% באירופה וה-OECD) מחד, ומצד שני תוחלת חיים מהגבוהות בעולם – מובילה לדירוג הגבוה של ישראל לפי מדד בלומברג.

לדעתו של בן נון, המדד אינו לוקח בחשבון את איכות החיים, את זמני ההמתנה בתור לניתוח, את החסר בתשתיות , ולכן הוא ממליץ שלא “להתבשם” מהדירוג הגבוה ולהמשיך לפעול במשנה מרץ לשיפורים. את המאמר הוא מסכם כך :

“צריך להמשיך ולפתח תחליפי אשפוז בקהילה, לחזק את מערך השירותים המונעים והקהילתיים ולצמצם כפילויות. אי?אפשר לסמוך רק על מסירות הצוותים הרפואיים הנשחקים. הדרך להשגת שיפור במצב והדרך להתמודד עם האתגרים העתידיים של הזדקנות האוכלוסייה והעלייה בתחלואה הכרונית חייבת לעבור דרך הגדלת רמת המשאבים הציבוריים למערכת. ניתן לבצע זאת אם באמצעות הגדלת מס הבריאות של העובד (או המעביד), ואם באמצעות הגדלת השתתפות תקציב המדינה במערכת הבריאות.”

למאמר בדהמרקר

הערת המערכת: רק השבוע דיווחנו על מאמר דעה נוסף שפורסם בדהמרקר שבו נטען שע”פ מדדים שונים נראה שמצבה של מערכת הבריאות לא כל כך גרוע כפי שנהוג לטעון.. אחד הנימוקים לכך שאנו מצליחים בישראל להגיע לתוצאות מצויינות מבחינת תוחלת חיים בשיעור השקעה יחסית נמוך המתמ”ג הוא לכך שאנו מדינה עם אוכלוסייה צעירה יחסית. ולכן נראה שהאיום הגדול ביותר על מערכת הבריאות הוא תהליך הזדקנות האוכלוסייה המהיר הקורה בישראל, שעלול בתוך שנים ספורות לגרום לעלייה משמעותית ובלתי נמנעת בשיעור הוצאות הבריאות מהתל”ג מחד, ולפגיעה ברמת שירותי הבריאות (תהליך שנראה שכבר מתחיל) מאידך, מה שעלול לגרום גם לפגיעה בתוחלת החיים הגבוהה בישראל.  אז אולי המצב עדיין איננו קריטי כרגע , אבל אם לא תהיה היערכות לשינוי הדמוגרפי – הוא ודאי יהפוך לכזה…