טיפול בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 מלווה בירידה של 17% בסיכון הכולל למחלות ממאירות במבוגרים עם השמנת-יתר או עודף-משקל, עם ירידה בולטת בסיכון לסרטן רירית רחם, שחלות ומנינגיומה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology. עם זאת, הסיכון לסרטן כליה עשוי להיות גבוה יותר.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מספר מחקרים קשרו בין אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 ובין סיכון מופחת לממאירויות משנית להשמנה, אך כולם התמקדו בחולים עם סוכרת מסוג 2. לא ידוע אם קשרים דומים תועדו בחולים עם עודף-משקל או השמנת-יתר, עם או ללא סוכרת.
לבחינת הנושא, החוקרים השלימו מחקר המבוסס על הרשומות הרפואיות הממוחשבות של 20 מיליון חולים מ-14 ארגונים רפואיים. הם כללו 86,632 מבוגרים מתאימים לטיפול תרופתי כנגד השמנה, קרי, מדד מסת גוף של 30 ומעלה או 27 ומעלה עם לפחות תחלואה אחת משנית למשקל עודף.
מבין אלו, 43,317 חולים החלו טיפול בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 (Liraglutide, Semaglutide, או Tirzepatide) ו-43,315 מטופלים תואמים לא קיבלו טיפול זה.
התוצאים שנבחנו כללו את היארעות 14 סוגי סרטן: 13 ממאירויות שנקשרו עם השמנה (מנינגיומה, מיאלומה נפוצה, סרטן כבד, בלוטת תריס, לבלב, שלפוחית, מעי גס ורקטום, כליה, שד, רירית רחם, מערכת עיכול עליונה, שחלות וערמונית) וסרטן ריאות.
ההיארעות המצטברת של מחלות סרטן במהלך המעקב הייתה נמוכה יותר בקרב מטופלים בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 לעומת אלו שלא טופלו בתכשירים אלו (891 לעומת 1022 אירועים). שיעורי ההיארעות עמדו על 13.6 לעומת 16.4 מקרים ל-1,000 שנות-אדם בקרב מטופלים באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 לעומת אלו שלא טופלו בתכשירים אלו (יחס סיכון של 0.83, p=0.002).
טיפול בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 לווה בסיכון מופחת משמעותית לסרטן רירית רחם (יחס סיכון של 0.75, p=0.05), סרטן שחלות (יחס סיכון של 0.53, p=0.04) ומנינגיומה (יחס סיכון של 0.69, p=0.05), מגמות סיכון נמוך יותר תועדו גם עם סרטן לבלב, שלפוחית שתן ושד.
עם זאת, תועדה גם מגמה של סיכון מוגבר לסרטן כליה בקרב מטופלים בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 (יחס סיכון של 1.38, רווח בר-סמך 95% של 0.99-1.93), בפרט באלו מתחת לגיל 65 שנים ובאלו עם עודף-משקל.
ממצאי המחקר מציעים כי אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 עשויים להיות מלווים בסיכון מופחת לממאירויות רגישות להורמונים, אך דרושים מחקרים נוספים באשר למנגנונים בבסיס השפעה זו.
JAMA Oncol, Aug 2025
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!