בחולים עם פסוריאזיס רובדית כרונית, טיפול ארוך-טווח במעכבי TNF מלווה בסיכון נמוך יותר לדלקת מפרקים פסוריאטית (Psoriatic Arthritis) לעומת טיפול פוטותרפיה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Rheumatology.
מחקר העוקבה כלל 946 מבוגרים שקיבלו טיפול כנגד פסוריאזיס רובדית בין ספטמבר 2005 ועד ספטמבר 2010. החוקרים יצרו שתי קבוצות דומות עם 297 חולים בכל קבוצה: אלו שטופלו במעכבי TNF, כולל Etanercept, Infliximab ו-Adalimumab (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 65.7% גברים) ופוטותרפיה (גיל ממוצע של 51.5 שנים, 64.6% גברים).
כל החולים השלימו הערכת ריאומטולוג לפני התחלת טיפול.
היארעות דלקת מפרקים פסוריאטית נבחנה לאורך מעקב ממוצע של 9.1 ו-8.9 שנים לכל אדם באלו שטופלו במעכבי TNF ופוטותרפיה, בהתאמה.
שיעורי היארעות דלקת מפרקים פסוריאטית לכל 100 חולים עם פסוריאזיס עמדו על 1.18 באלו שטופלו במעכבי TNF ועל 2.48 באלו שקיבלו טיפול פוטותרפיה (יחס שיעורי היארעות של 2.1, p=0.0002).
טיפול במעכבי TNF לווה בסיכון מופחת משמעותית לדלקת מפרקים פסוריאטית לעומת פוטותרפיה (יחס סיכון מתוקן של 0.32, p<0.0001), אשר תואר בדרגות חומרה שונות של פסוריאזיס על-פי מדדי PASI (או Psoriasis Area and Severity Index).
כאבי מפרקים זוהו כמנבא המשמעותי ביותר של הסיכון לדלקת מפרקים פסוריאטית (יחס סיכון מתוקן של 7.68, p<0.001), לאחריו פסוריאזיס של הציפורניים (יחס סיכון מתוקן של 1.93, p=0.0004) ומדדי PASI התחלתיים גבוהים יותר (יחס סיכון מתוקן של 1.03 לכל נקודה נוספת, p=0.0096).
החוקרים מסכמים וכותבים כי גישה רב-צוותית הכוללת רופאי עור וריאומטולוגים לזיהוי וטיפול בכאבי מפרקים עשויה להיות חיונית בשינוי מהלך המחלה.
Rheumatology, Jule 3, 2025
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!