מאת ד”ר בן פודה שקד
במחקר אפידמיולוגי חדש אשר פורסם בגיליון מרץ של ירחון American Journal of Medicine טוענים החוקרים כי יתכן ונצפה קשר בין שימוש ארוך טווח במשככי כאבים (אספירין, Paracetamol ותכשירים ממשפחת ה-NSAID’s) ובין סיכון מוגבר לפגיעה בשמיעה. עם זאת, הם מדגישים כי העליות שנרשמו בסיכון הן קטנות בלבד וכי יש לנקוט במידה של זהירות כשמבקשים לפרשן.
החוקרים מסבירים כי ישנן עדויות מסוימות מניסויים לפיהן משככי כאבים שונים (לרבות סליצילטים, NSAID ו-Paracetamol) עלולים להיות אוטו טוקסיים, ואולם קיימות גם ראיות לכך שאספירין במינון נמוך עשוי להיות בעל השפעה מגינה על השמיעה. לפיכך, ביקשו החוקרים בעבודתם זו לעשות שימוש במידע ממחקר עוקבה גדול, ה-Health Professionals Follow-up Study (HPFS). הנבדקים הנכללים בו היו גברים עובדי שירותי הבריאות אשר בעת תחילת המעקב בשנת 1986 היו בגילאי 40 עד 75 שנים. בתחילת המעקב, נאסף מידע מהנבדקים אודות תזונה, בריאות ושימוש בתרופות באמצעות שאלון שנשלח בדואר. מאז, מתבקשים הנבדקים לעדכן נתונים ביחס לבריאותם ולשימוש בתרופות באמצעות שאלון דומה, כשבשאלון שנשלח להם בשנת 2004 התווספה השאלה האם אי פעם אובחנו בצורה מקצועית כסובלים מירידה בשמיעה, ואם כן מתי נעשתה האבחנה. עבור ניתוח הנתונים הנוכחי, התבססו החוקרים על התשובות שניתנו לשאלה זו ועל המידע אודות שימוש בתרופות שקדם לאבחנה זו, וזאת במטרה לבחון האם קיים קשר בין ירידה בשמיעה ובין שימוש קבוע (פעמיים בשבוע ומעלה) באספירין, Paracetamol או משככי כאבים ממשפחת ה-NSAID’s.
החוקרים מציינים כי היעד העיקרי של המחקר נקבע כהיארעות של אובדן שמיעה חדש, שהוגדר כמקרים שאובחנו לאחר שנת 1986. בין יתר הערפלנים להם ניסו החוקרים לתקנן נכללו גיל הנבדק, גזע, מדד מסת הגוף (BMI), צריכת אלכוהול, צריכת חומצה פולית, פעילות גופנית, עישון, יתר לחץ דם, סוכרת, מחלה קרדיווסקולארית, רמות מוגברות של כולסטרול בדם ושימוש ב-Frusemide (Furosemide).
החוקרים מוסיפים כי מחקר ה-HPFS כלל בתחילה 51,529 גברים, מהם 31,496 סיפקו מידע אודות ירידה בשמיעה בשנת 2004, ו-26,917 התאימו לצורך ניתוח הנתונים הנוכחי. קריטריוני הפסילה מהשתתפות בהקשר זה כללו גיל גבוה מ-75 שנים, אובדן שמיעה שקדם לשנת 1986, וסיפור של סרטן ברקע. בקרב הנבדקים בקבוצת המחקר, הגיע המעקב לסך של 369,079 שנות אדם ו-3,488 מקרים מדווחים של ירידה בשמיעה.
לאחר תקנון לערפלנים המשמעותיים, נמצא כי הנבדקים אשר דיווחו על שימוש קבוע באחת משלוש קבוצות התרופות האמורות היו מצויים בסיכון מוגבר לירידה בשמיעה בהשוואה לאלו שצרכו משככי כאבים בתדירות נמוכה יותר, עם יחס סיכון שנע בין 1.12 ל-1.22 (HR, 1.12, 95% CI = 1.04-1.20 עבור אספירין; HR, 1.21, 95% CI = 1.11-1.33 עבור NSAID’s; HR, 1.22, 95% CI = 1.07-1.39 עבור Paracetamol).
לדברי החוקרים, הסיכון לירידה בשמיעה גבר עם העלייה במשך השימוש הקבוע במשככי הכאבים, כאשר גברים צעירים יותר היו בסיכון גבוה יותר לעומת מבוגרים עבור כל אחת משלוש קבוצות התרופות.
החוקרים מסכמים כי שימוש קבוע במשככי כאבים קשור בסיכון מוגבר לירידה בשמיעה. הם מציינים מספר מגבלות של מחקרם זה, לרבות היעדר המידע ביחס לחשיפה לרעש ולסיבות בעטיין ניטלו משככי הכאבים. הם מציעים כי שימוש בתכשירים אלו עלול להגביר את הסיכון לירידה בשמיעה, ולאור השימוש הנרחב בהם טוענים כי יתכן ומדובר בסוגיה משמעותית בכל הנוגע לבריאות הציבור.
ראוי לציין כי המסקנה אליה מגיעים החוקרים עלולה להטעות את הקורא, שכן יש בה משום קביעה של סיבתיות, דבר שלא ניתן לעשותו במחקר שמבנהו תצפיתי כבמחקר הנוכחי. בנוסף, העליות שנצפו בסיכון הינן קטנות בלבד, כך שיש לנקוט ככל הנראה במידה של זהירות בעת פירוש התוצאות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!