כאב חזה פלאוריטי ותרומבופיליה מנבאים תסחיף ריאתי (Annals of Emergency Medicine)

ממחקר חדש שפורסם במהדורת 4 בינואר של Annals of Emergency Medicine עולה כי היסטוריה של תרומבופיליה שאינה על-רקע ממאירות וכאב חזה פלאוריטי הינם שני גורמים משמעותיים המנבאים תסחיף ריאתי.

מטרת המחקר הייתה להעריך את הערך המנבא של המידע שרופאים אוספים באופן שגרתי מחולים עם חשד לתסחיף ריאתי. החוקרים בחנו 13 משתנים מרמזים, המשמשים באופן שגרתי להתחלת, דחיית או ויתור על בדיקות לתסחיף ריאתי, שלא נבדקו או שולב בכללי הניבוי הקיימים. החוקרים השוו את המשתנים הללו עם 12 משתנים מפורשים, הנכללים באלגוריתמים לניבוי תסחיף ריאתי.

החוקרים מדווחים כי הם התבססו על נתונים מ-7940 חולים שפנו לחדר מיון, שעברו הערכה פורמאלית לתסחיף ריאתי, כפי שנדרש ע”י 477 רופאים שונים. בסופו של דבר, 568 חולים (7.2%) ענו על הקריטריונים הסטנדרטיים לתסחיף ריאתי או פקקת ורידים עמוקים.

מבין המשתנים שנבחנו, היסטוריה של תרומבופיליה שאינה על-רקע ממאירות (OR = 1.99), כאב חזה פלאוריטי (OR = 1.53), וסיפור משפחתי של תרומבואמבוליזם ורידי (OR = 1.51) היו קשורים בקשר חיובי עם תרומבואמבוליזם ורידי, בעוד שמין נקבה (OR = 0.57), עישון בהווה (OR = 0.59) וכאב חזה מתחת לעצם החזה (OR = 0.58) זוהו כגורמים מנבאים שליליים. החוקרים זיהו קשר שולי בין נוכחות טכיפנאה ודיספנאה ובין סיכון מוגבר לתרומבואמבוליזם ורידי.

ארבעה משתנים מרמזים, ששימשו לעיתים קרובות כתמיכה לעריכת בדיקות פורמאליות לתסחיף ריאתי, הוכחו כחסרי מובהקת סטטיסטית, כולל היריון או מצב לאחר-לידה, הופעה פתאומית של התסמינים, השמנת-יתר, והיסטוריה של ממאירות מטופלת אך שאינה-פעילה בהווה.

מבין 12 המשתנים המפורשים, שלושה משתנים (כיח דמי, טראומה בתוך 4 שבועות, ומדד שוק של מעל 1.0) לא היו קשורים באופן מובהק סטטיסטית עם תרומבואמבוליזם ורידי. מבין יתר 9 המשתנים, הגורמים המנבאים הבולטים ביותר היו היסטוריה אישית של תרומבואמבוליזם ורידי (OR = 2.90) ונפיחות חד-צדדית של רגל (OR = 2.60), ניתוח ב-4 השבועות האחרונים (OR = 2.27), נטילת אסטרוגן בהווה (OR = 2.31), והיפו קסמיה (OR = 2.10).

המשתנים שנבדקו לעיתים קרובות מהווים לעיתים קרובות מקור למחלוקת בין מומחים שונים בקהילה הרפואית. החוקרים מציינים כי הם מתכננים לערוך מחקרים נוספים בנושא.

Ann Emerg Med 2010

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן