Prochlorperazine עדיף על Sumatriptan בטיפול בהתקף מיגרנה בחדר מיון (מתוך Annals of Emergency Medicine)

בחולים הפונים לחדר מיון בעקבות התקף מיגרנה, טיפול תוך-ורידי ב- Prochlorperazine עם Diphenhydramine הוא יעיל יותר מטיפול תת-עורי ב-Sumatriptan (אימיטרקס), כך עולה ממחקר פרוספקטיבי קטן, שתוצאותיו פורסמו ב-Annals of Emergency Medicine.

החוקרים מסבירים כי הן Prochlorperazine והן Sumatriptan מהווים אפשרויות טיפול יעילות במיגרנה. עם זאת, לא ידוע רבות אודות ההשוואה בין השתיים.

במחקר כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, נכללו 66 חולים שפנו לחדר מיון. גילאי המשתתפים נעו בטווח 18-50 שנים. כל המשתתפים סבלו ממיגרנה טיפוסית, שאובחנה על-בסיס קריטריוני International Headache Society.

המשתתפים חולקו באקראי לטיפול תת-עורי ב-Sumatriptan במינון 6 מ”ג (n=34), או Prochlorperazine במינון 10 מ”ג עם Diphenhydramine במינון 12.5 מ”ג (לטיפול באקטיזיה) בתוך תמיסה של 500 מ”ל סיליין (n=32). מאחר שהמחקר היה סמוי, כל חולה קיבל בנוסף טיפול דמה ביחד עם הטיפול שהוקצה לו.

החולים התבקשו לדרג את הכאב ולדווח על תופעות לוואי כל 20 דקות, עד 80 דקות או עד לשחרור מחדר המיון, לפי המוקדם מבין השניים. בתחילת המחקר, לא תועדו הבדלים חשובים בין הקבוצות.

Prochlorperazine לווה בהקלה מהירה ומשמעותית יותר בעוצמת הכאב, לפי סולם VAS (Visual Analog Scale) של 100 מ”מ (ירידה ממוצעת בעוצמת הכאב של 73 מ”מ לעומת 50 מ”מ עם Sumatriptan).

בשתי הקבוצות החולים דיווחו על דרגת טשטוש זהה. בחילות היו פחות נפוצות בקרב חולים שטופלו ב- Prochlorperazine , אך ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית.

החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול תוך-ורידי ב- Prochlorperazine עם Diphenhydramine הינה גישה יעילה וזולה יותר לטיפול בחולים הסובלים ממיגרנה בחדר מיון.

Ann Emerg Med 2010

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן