האם קיים קשר גנטי בין דיכאון ובין מיגרנות? (מתוך Neurology)

מאת ד”ר בן פודה שקד

                              

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון ינואר של ירחון Neurology עולה כי יתכן והקשר החזק אשר דווח בין מיגרנות, ובמיוחד מיגרנות המלוות באאורה, ובין דיכאון עשוי להיות מוסבר באופן חלקי לכל הפחות באמצעות גורמים גנטיים.

החוקרים מסבירים כי מחקרים אשר נערכו במשפחות ובזוגות תאומים הראו כי הן מיגרנות והן דיכאון מראים בסיס גנטי משמעותי. לדבריהם, הזיהוי של גורמים גנטיים שכיחים עשוי לספק תובנות חשובות אודות הבסיס המולקולארי של הפרעות מוחיות שכיחות וחולפות אלו.

במאמר מערכת שפורסם באותו הגיליון ואשר מתייחס לפרסום הדברים, משבחים מומחים בתחום את החוקרים על גישתם החדשנית בחיפוש אחר הסבר לתחלואה הכפולה של מיגרנות ודיכאון. לדבריהם, הקשר התכוף בין כאבי ראש מיגרנוטיים ובין הפרעות מצב רוח מצייצג שאלה קלינית שכיחה ומאתגרת. ממצאי המחקר הנוכחי מוסיפים לטענתם להבנה של מידת התורשתיות של שתי הפרעות אלו ומדגישים את הצורך בנטילת ההיסטוריה המשפחתית של חולי המיגרנות, הן ביחס לכאבי ראש והן ביחס לדיכאון.

במחקר זה ביקשו החוקרים לבחון נבדקים מאוכלוסיה מבודדת מבחינה גיאוגרפית וגנטית, בצפון-מערב הולנד. המשתתפים נכללו ב-Erasmus Rucphen Family Project, שהינו קוהורט של צאצאיהם של 22 זוגות. הזוגות היו בני משפחה דרך דורות קודמים, כך שנבדקי המחקר כולם הינם למעשה צאצאים של משפחה גדולה אחת. החוקרים בחנו למעלה מ-2,600 נבדקים באמצעות שאלונים ולאחר מכן באמצעות ראיון מעקב טלפוני. הם מציינים כי אותרו 360 נבדקים עם סיפור של מיגרנות.

החוקרים העריכו דיכאון באמצעות שני מדדים: מדד ה-Center for Epidemiologic Studies Scale, וה-Hospital Anxiety and Depression Scale. כך אותרו למעלה מ-580 נבדקים עם דיכאון.

לאחר מכן, שילבו החוקרים את שתי האבחנות ועשו שימוש באלגוריתם סטטיסטי על מנת לקבוע באיזו מידה קיומם של דיכאון ומיגרנות עשוי להיות מוסבר על ידי הגנטיקה. הם מצאו כי חולים עם מיגרנות המלוות באאורה היו בעלי הסבירות הגבוהה ביותר לסבול בנוסף גם מדיכאון.

המומחים העומדים מאחורי מאמר המערכת מדגישים כי ישנן מספר נקודות המצריכות מידה של זהירות בעת פירוש מסקנות המחקר הנוכחי. ראשית, הם מציינים, התורשתיות שנצפתה עבור מיגרנות המלוות באאורה באוכלוסיה הולנדית ומבודדת זו (0.96, או 96%) הינה גבוהה, ועולה במידה משמעותית על ההערכות הקודמות, הנעות בין 0.65 ל-0.79. שנית, הרווח בר סמך סביב אומדן התורשתיות של מיגרנות המלוות באאורה היה רחב, ממצא המעיד על כך שיתכן וישנה מידה רבה של אי ודאות סטטיסטית, המגבילה את היכולת לזהות ירידה קלה בדיכאון. לבסוף, הם מזכירים כי ההבדלים שנצפו במידת התורשתיות של מיגרנות המלוות באאורה הינם רחבים יותר לעומת הערכות קודמות. על בסיס נקודות אלו, הם מסיקים כי יש צורך בעריכת מחקר נוסף, במבנה דומה, אשר יבוצע בקרב אוכלוסיה מבודדת נוספת.

לטענת המומחים, במידה ואכן יאושרו ממצאי המחקר הנוכחי, הרי שהדבר יעיד על כך שיתכן ותהליך פתופיזיולוגי אחד לכל הפחות עומד בבסיסן של שתי הפרעות מגבילות אלו, כשתהליכים נוספים תורמים למאפייניה היחודיים של כל אחת מהן. השערה זו עשויה להוביל לפיתוח גישות טיפוליות טובות יותר כששתי ההפרעות מתייצגות גם יחד, הם מוסיפים.

Neurology. 2010;74:288-294

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן