האם חולים מעדיפים טיפול פחות פולשני לדליות ברגליים? (מתוך British Journal of Surgery)

מאת ד”ר בן פודה שקד 

                              

ממחקר קליני חדש שבוצע בהקצאה אקראית ואשר פורסם בגיליון דצמבר של ירחון British Journal of Surgery עולה כי חולים המטופלים בשיטת Radiofrequency Ablation (RFA) של דליות בורידי ה-Great Saphenous מדווחים על פחות כאב, שבים מהר יותר לעבודה, ומביעים שביעות רצון רבה יותר מהטיפול. זאת, על אף שהטיפול אורך זמן רב יותר מאשר השיטה המקובלת של ליגאציה גבוהה ו-Stripping.

החוקרים מסבירים כי הניתוח המקובל לדליות של ורידי הרגליים אינו תמיד מוצלח וכי הוא עלול להיות כרוך בסיבוכים כגון זיהום של הפצע הניתוחי, מטומה ופגיעה בעצבים הקוטנאים. שיטות פחות פולשניות, בהן נעשה שימוש באנרגיה של חום או באנרגיה כימית על מנת לבצע אבלציה של וריד ה-Great Saphenous הראו תוצאות ראשוניות טובות. במחקרם הנוכחי, ביקשו החוקרים להשוות את הניתוח המקובל לשיטת ה-RFA. לשם כך, הקצו אקראית 93 חולים לעבור את אחת משתי השיטות. הם מציינים כי בסופו של דבר טופלו 88 חולים במסגרת המחקר.

החוקרים מדווחים כי בכל 47 החולים אשר טופלו ב-RFA, חוסל וריד ה-Great Spahenous בצורה מוצלחת. לעומת זאת, מבין 41 החולים אשר עברו את הטיפול הניתוחי המקובל, ביצוע Stripping שמעל לברך לא היה מוצלח ב-7 מהם. משך הניתוח החציוני עמד על 76 דקות עבור RFA, ו-48 דקות עבור הניתוח המקובל.

החוקרים מוסיפים כי חציון ציון מדד הכאב על פי סקאלה ויזואלית אנאלוגית היה 1.70 לאחר RFA ו-4.0 לאחר ניתוח (p = 0.001). שבעה חולים שעברו RFA לא דיווחו על כאבים כלל, ו-10 לא הזדקקו עוד למשככי כאבים. לעומתם, כל החולים בקבוצת הניתוח המקובל דיווחו על כאב וכולם למעט אחד נזקקו לשיכוך כאבים בתר-ניתוחי.

באשר למשך הזמן החציוני עד לחזרת החולים לפעילות רגילה, עמד ערך זה על 3 ימים עבור החולים בקבוצת ה-RFA לעומת 12.5 ימים בחולים בקבוצת הניתוח (p = 0.001).

כמו כן, מדווחים החוקרים כי עשרים ושבעה חולים אשר עברו RFA דיווחו על שביעות רצון מלאה מהטיפול ו-46 דיווחו כי היו ממליצים עליה לאחרים, וזאת לעומת 11 (p = 0.004) ו-32 (p = 0.005) מהחולים בקבוצת הניתוח, בהתאמה. על פי רוב, ציינו החולים את התחלואה הבתר-ניתוחית כסיבה לחוסר שביעות הרצון מהטיפול.

החוקרים מציינים כי חשוב לזכור כי את הניתוח המקובל, בניגוד ל-RFA, ניתן לבצע בקרב מרבית החולים ללא תלות בצורה או בפיזור של הדליות. בנוסף, הם מזכירים כי ביצוע Stripping לוריד ה-Great Saphenous הינו יעיל בצמצום ההישנויות לטווח הארוך והסיכון לניתוח חוזר. הם מסכמים כי תוצאות ארוכות טווח ממחקרם זה, כמו גם ממחקרים דומים אחרים, עשויות להוסיף תובנות חדשות אודות ההשלכות של שמירה על ה-Superficial Epigastric Vein וורידים נוספים. לדבריהם, ממצאים ארוכי טווח אלו עשויות בנוסף לתרום להבנת היעילות הכלכלית של השיטה, אשר תהיה תלויה בתוצאותיה המאוחרות. אלו יתרמו לקביעת התפקיד המדויק של RFA בטיפול בדליות, הם מוסיפים.

נציין כי המחקר מומן בידי חברה המייצרת טכנולוגיה בה נעשה שימוש בשיטת ה-RFA שנחקרה.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן