ממחקר שפורסם ב-Journal of Orthopaedic Trauma עולה כי אין הבדל בתוצאות התפקודיות והסובייקטיביות בעקבות טיפול כירורגי ולא-כירורגי בשבר לא-יציב של עצם הרדיוס, עם תזוזה, בקשישים מעל גיל 70. חוסר שביעות רצון מהתוצאות הרדיוגרפיות אינו מתורגם לחוסר-שביעות רצון מהתוצאות התפקודיות. החוקרים מאמינים כי טיפול לא-כירורגי עשוי להיות הטיפול המועדף באוכלוסיית חולים זו.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לערוך השוואה בתוצאות התפקודיות והרדיוגרפיות של רדוקציה סגורה וגיבוס עם ORIF (Open Reduction Internal Fixation) עם פלטה עם מנגנון נעילה בשברים לא-יציבים מסוג של הרדיוס הדיסטאלי (שברי Colle’s) בקשישים מעל גיל 70.
החוקרים ערכו מחקר רטרוספקטיבי שכלל 130 חולים בגיל 70 ומעלה, שטופלו עקב שבר לא-יציב של הרדיוס הדיסטאלי, עם תזוזה דיסטאלית. 114 חולים (87%) נותרו במעקב למשך שנה אחת או יותר.
החולים חולקו לטיפול ORIF (n=53) עם פלטת נעילה או רדוקציה סגורה וגיבוס (n=61). היעד העיקרי היה תוצאות תפקודיות אובייקטיביות וסובייקטיביות (טווח תנועה פעיל; כוח אחיזה; מדד DASH (Disabilities of the Arm, Shoulder, and Hand); PRWE (Patient-Rated Wrist Evaluation); מדד VAS (Visual Analog Scale), ומדד Green and O’Brien) והערכה רדיוגרפית.
בביקורת האחרונה, לא תועדו הבדלים מובהקים בין שתי הקבוצות מבחינת טווח התנועה הפעיל, כוח האחיזה, מדד DASH, מדד PRWE ומדד Green and O’Brien. דרגת הכאב הייתה נמוכה יותר באופן מובהק בחולים בקבוצת הטיפול ברדוקציה סגורה וגבס. דפורמציה קלינית ברורה זוהתה ב-77% מהחולים בקבוצת הטיפול ברדוקציה סגורה וגבס, ללא תיעוד של מקרים דומים בקבוצת ORIF. בביקורת האחרונה, בקבוצת ORIF תועד אובדן כיפוף דורסאלי של 1.3 מעלות, אינקלינציה רדיאלית של 0.3 מעלות, ואורך רדיאלי של 0.5 מ”מ, בהשוואה למדדים לאחר הניתוח.
ב-44% מהחולים בקבוצת הטיפול ברדוקציה סגורה וגבס לא הושגה רדוקציה ראשונית מתקבלת. בביקורת האחרונה, בקבוצה זו תועד כיפוף דורסאלי של 24.4- מעלות, אינקלינציה רדיאלית של 19.2 מעלות וקיצור של 3.9 מ”מ בעצם הרדיוס. חוסר-איחוי תועד ב-89% מהשברים לאחר רדוקציה ראשונית. כיפוף דורסאלי, אינקלינציה רדיאלית וקיצור עצם הרדיוס היו טובים יותר באופן מובהק בקבוצת ORIF.
לסיכום, התוצאות הרדיוגרפיות לאחר שבר לא-יציב של הרדיוס הדיסטאלי, עם תזוזה, טובות יותר בחולים המטופלים ברדוקציה פתוחה וקיבוע פנימי עם פלטה בזווית-קבועה, בהשוואה לאלו המטופלים בגבס (p<0.05). לאחר מעקב ממוצע של 4 שנים ושבעה חודשים, התוצאות הקליניות של טווח תנועה פעיל, מדד PRWR, מדד DASH ומדד Green and O’Brien לא היו שונים משמעותית בין שתי קבוצות הטיפול. דרגת הכאב הייתה נמוכה יותר משמעותית בקבוצת המטופלים ברדוקציה סגורה וגיבוס (p<0.05) ובקבוצה זו לא תועדו סיבוכים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!