מדדי חיזוי לאיבוד מסת העצם במטופלת הנוטלות DPMA (מתוך Obstetrics & Gynecology)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון ינואר 2010 של ה- Obstetrics & Gynecology עולה כי במטופלות הנוטלות depot medroxyprogesterone acetate (DMPA) (דפו-פרוברה, פייזר), הפסקת עישון ועליה בצריכת הסידן עשויים לצמצם את הסיכון לאיבוד מסת העצם.

החוקרים כותבים כי נשים המטופלות ב-DMPA סובלות מסיכון מוגבר לאיבוד מסת העצם. מטרת המחקר הייתה להעריך האם קיימים גורמים שעשויים לחזות איבוד מסת עצם מוגבר בעמוד השדרה או בצוואר הירך לאורך זמן, בנשים המטופלות ב-DMPA. המחקר כלל 240 נשים מגזע לבן, אפריקאי-אמריקאי והיספני. הנשים עברו בדיקה של צפיפות העצם בעמוד השדרה המותני ובצוואר הירך בכל 6 חודשים, ואיבוד מסת עצם מוגבר הוגדר כירידה של 5% לפחות בצפיפות העצם מערכי הבסיס, לאחר 24 חודשי טיפול ב-DMPA.

החוקרים מדווחים כי 95 נשים השלימו את המחקר במלואו. מתוצאות המחקר עולה, כי 45 מבין 95 הנשים (47.4%) סבלו מירידה של 5% לפחות בצפיפות העצם של עמוד השדרה המותני או בצוואר הירך. במחקר נמצא קשר בין איבוד מסת עצם מוגבר ובין עישון בהווה (OR 3.88, 95% CI 1.26-11.96), צריכת הסידן (OR 0.81, 95% CI 0.65-0.99 בנשים שצרכו 100 מ”ג) ומספר הלידות (OR 0.49, 95% CI 0.29-0.82). החוקרים מציינים כי לא נמצא קשר בין איבוד מסת עצם מוגבר ובין גיל, מין, גזע/אתניות, שימוש קודם באמצעי מניעה ומדד מסת הגוף.

בין מגבלות המחקר ניתן לציין את המדגם המצומצם בהיקפו, היעדר הקצאה אקראית, וכן חוסר יכולת להעריך האם איבוד מסת העצם המוגבר הוא תהליך הפיך.

לאור תוצאות המחקר מסכמים החוקרים כי ניתן לצמצם את הסיכון המוגבר לאיבוד מסת העצם תחת טיפול ב-DMPA, באמצעות הפסקת עישון והגברת צריכת הסידן, וכי הסיכון היה נמוך יותר בנשים שילדו. לפיכך ממליצים החוקרים לייעץ לנשים המטופלות ב-DMPA כיצד לצמצם את הסיכון לאיבוד מסת העצם.

Obstet Gynecol. 2010;115:35-40.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן