מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון ה-15 בדצמבר של ה- Journal of the American College of Cardiology, עולה כי לטומוגרפיה ממוחשבת של הלב (Coronary CT angiography, CCTA) נמצאה יעילות דומה לזו של גישות אבחנתיות אחרות להערכת חולים עם כאבים יציבים בחזה, אם כי הבדיקה נקשרה לעלויות טיפוליות גבוהות יותר.

החוקרים יצרו מודל ממוחשב המכיל נתונים ממחקרים קודמים, על מנת לחזות את התוצאות הקליניות, העלויות ויחס עלות-תועלת של בדיקת CCTA ובדיקות אבחנתיות מקובלות אחרות, בחולים עם כאבים בחזה וחשד למחלה כלילית. אוכלוסיית היעד כללה מטופלים בגיל 45-65 שנים שפנו לרופא המשפחה בשל כאבים יציבים בחזה, והמודל בדק את התוצאות הקליניות של החולים, כולל התערבויות רפואיות וניתוחיות, אוטם לבבי, שבץ, תמותה, וכן את עלויות הטיפול ואת יחס העלות-תועלת.

החוקרים השוו באמצעות המודל בין 8 גישות אבחנתיות: CCTA ולאחריו בדיקת אק”ג במאמץ, אק”ג במאמץ ואחריו CCTA, CCTA לבד, אק”ג במאמץ לבד, אקו לב במאמץ לבד, SPECT במאמץ לבד, צנתור כלילי, ואי-ביצוע בדיקות אבחנתיות.

מתוצאות המחקר עולה כי בחולים עם כאבים יציבים בחזה וחשד למחלה כלילית, לא נמצאו הבדלים בין הגישות האבחנתיות השונות מבחינת התוצאות הקליניות של החולים. החוקרים מציינים כי נמצא קשר חלש בין בדיקת CCTA, עם או ללא בדיקות נוספות, ובין יותר שנות חיים איכותיות (quality-adjusted life-years). הם מוסיפים כי המודל הדגים שבדיקת CCTA קשורה לעלויות טיפול גבוהות יותר, בעיקר בשל עלייה בזיהוי ובטיפול במחלת לב כלילית, אך גם בשל זיהוי ממצאים מקריים. עם זאת, הם מסבירים כי העלויות הגבוהות יותר מתאזנות באמצעות צמצום העלויות הקשורות למקרי אוטם לבבי לא פטאלי ושבץ.

לאור תוצאות המחקר מסכמים החוקרים כי התוצאות הקליניות של כל הגישות האבחנתיות היו דומות, כולל CCTA, וכותבים כי דרושים מחקרים אקראיים מבוקרים רחבי היקף, על מנת לסייע למדיניות קבלת ההחלטות בתחום.

J Am Coll Cardiol 2009; 54:2409-22

לידיעה במדסקייפ

הערת מערכת:

עוד בתחום ניתן לקרוא בידיעה שפורסמה לאחרונה באתר.