האם רצועה לברך עשויה להקל את הכאב של ארתריטיס פטלופמורלית? (מתוך Arthritis Care & Research)

מאת ד”ר בן פודה שקד 

                              

ממחקר קטן חדש אשר פורסם בגיליון דצמבר של ירחון Arthritis Care & Research עולה כי רצועה אתלטית פשוטה עשוי לספק הקלה בכאב עבור חולים מבוגרים הסובלים מאוסטיאוארתריטיס פטלו-פמורלית.

החוקרים מסבירים כי ידוע שהשמת רצועה (Taping) עשויה לסייע לאנשים צעירים הסובלים מכאב פטלו-פמורלי כרוני, הנפוץ בקרב אצנים ואשר נקשר פעמים רבות ב-Malalignment של מפרק הברך. עם זאת, לדבריהם לא היה ידוע עד כה אם הייתה מעורבות של Misalignment בדלקת פרקים פטלו-פומרלית, או שמא שימוש ברצועה לפיקת הברך עשוי להקל את הכאב המלווה מצב זה.

במחקר הנוכחי, גייסו החוקרים 14 מבוגרים  (בגיל ממוצע של 57 שנים) אשר סובלים מדלקת פרקים פטלו-פמורלית, ומולם 14 נבדקים כקבוצת ביקורת. הם מדווחים כי סריקות תהודה מגנטית (MRI) מראות כי חולי הארתריטיס אכן מציגים Malalignment רבה יותר של מפרק הברך, לרבות נטייה של פיקת הברך להימצא יותר לעבר הפן החיצוני של הרגל.

לדברי החוקרים, חל שיפור ב-Misalignment כשהחוקרים עשו שימוש ברצועה לברכי החולים. יתרה מזאת, החולים דיווחו על פחות כאב במהלך תרגיל בכריעה.

החוקרים מסכמים כי ממצאיהם מאשר ששימוש ברצועה פטלרית הינה שיטה מצוינת עליה ניתן להמליץ לחולים עם ארתריטיס פטלו-פמורלית. עם זאת, יתכן והשימוש ברצועה לא תמיד יביא להיעלמות הכאב הפטלו-פמורלי, הם מציינים. לפיכך, כעת החוקרים עובדים על מחקר קליני הבוחן שילוב של רצועה לברך יחד עם טיפולים אחרים, לרבות פעילות גופנית.

Arthrit Care Res 2009;61:1719-1725

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן