בהרצאה זו מתוך כנס משותף של האיגוד לראומטולוגיה (לסיקור הכנס באתר האיגוד לראומטולוגיה –  נא להקליק כאן, מיועד לצוות רפואי בלבד)  והאגודה לכאב שהתקיים בים המלח ב-10-12 לדצמבר שעסק בהיבטים השונים של ה-Ankylosing Spondylitis (להלן AS), מציג פרופ’ רוזנר את האספקטים של הטיפול ב-AS באמצעות נוגדי TNF .

פרופ’ רוזנר מציין בהרצאה שהטיפול בנוגדי TNF ל-AS הוצג למעשה לראשונה רק בתחילת המאה הנוכחית, ותוך פרק זמן קצר יחסית התבסס והתרחב מאוד.

ע”פ ההנחיות האירופאיות יש להתחיל לטפל בנוגדי TNF לאחר כשלון טיפולי בשני סוגי NSAIDS במשך 3 חודשים לפחות ברציפות. רוזנר מדגיש את הבעייתיות של מתן NSAIDS ברציפות.

לאחר מכן מעלה רוזנר את השאלה במה למעשה רוצים לטפל ? בכאב, בביומרקרים כמו CRP , בשיפור מימצאי הדמייה ? מסתבר שזו שאלה לא פשוטה…בהמשך מציג רוזנר נתונים מעניינים מהמרכז שלו על טיפולים ביולוגים ב-AS . 

רוזנר מציין שכבר ב-2005 הוצגו מחקרים שהראו את היעילות במדדי כאב ותפקוד של אנטי TNF על פני NSAIDS או פלצבו, ב-AS , הן לגבי אנברל (etanerecept)  והן לגבי רמיקייד (infliximab).  

מחקר ACSEND הדגים את היתרון המשמעותי שיש לאנטי TNF ע”פ ssz שהיה נסיון להגדירה בזמנו כתרופת DMARD ל-AS .

הטיפול באנטי TNF הדגים גם שיפור בתוצאה כפי שבאה לידי ביטוי ב-MRI .

רוזנר מציין את הגורמים החוזים תגובה טובה לאנטי TNF , ואלה שלא במפתיע דומים גם לאלה הידועים בררב חולי דלקת פרקים שגרונית (RA)  וכוללים גיל צעיר יחסית, משך מחלה קצר, רמות ESR או CRP מוגברות. כפי שמודגם במס’ מחקרים, טיפול באנטי TNF ב-AS עם משך מחלה קצר מ-10 שנים צפוי להשיג שיעורי תגובה גבוהים של כ- 75% . עם זאת לא כל המגיבים קלינית לטיפול מגיבים גם מבחינה רדיוגרפית.

שיעורי המשך הטיפול דומים נמצאו בכל התרופות נוגדות TNF , אם כי בחלק מהרג’יסטרי נראה היה יתרון מה לאנברל. נראה שהתופעה שנצפיתה גם ב-RA קיימת גם ב-AS : מטופלים שממשיכים בטיפול בנוגדי TNF משיגים שיפור מתמיד וגובר במצבם. מתי יש להפסיק הטיפול ? שאלה שעדיין אין לה תשובה…אך נראה שכאשר החולים לא מגיבים כבר לנוגדי TNF יש לשקול אולי שילובים עם NSAIDS וקבוצות נוספות כמו rituximab (מבטרה) ואחרים.

לצפייה והאזנה להרצאה המלאה – נא להקליק כאן