המלצות ועדת הסל להרחבת סל הבריאות ל-2010 והביקורת של הר”י

המלצות הועדה כפי שהתקבלו כעת, מסוכמות בטבלה שבקישור שלהלן.

מדובר כפי שאפשר לראות על 80 תרופות וטכנולוגיות בתקציב כולל של 350 מיל’ ש”ח.

26 תרופות מיועדות לטיפול בגידולים סרטנטיים והמטולוגים בתקציב של כ-150 מיל’ ש”ח, והיתרה מתחלקת בין: 


  •  טיפולים קרדיולוגים (54 מיל’ ש”ח) שהבולט בהם הוא החלפת מסתם אורטלי בצינתור 

  •  נוירולוגיה (48 מיל’ ש”ח שהבולטים הם האזילקט לפרקינסון והרחבת אינדיקציות לתרופות לטרשת נפוצה)

  • סוכרת (26 מיל’ ש”ח לתרופות ממשפחת ה-GLP-1 , ביאטה וויקטוזה)

  •  דרמטולוגיה (15 מיל’ ש”ח להרחבת התוויות לטיפול בפסוריאזיס באמצעות אמביב ודיבובט

  •  נפרולוגיה – לחולי דיאליזה להיפרפאראתירואידיזם – 11 מיל’ ש”ח באמצעות זמפלר

  •  ולראשונה בתולדות הסל –  גמילה מעישון (זיבן וצ’מפיקס וסדנאות בתקציב של 6 מיל’ ש”ח).

לטבלה המלאה – נא להקליק כאן

החלטת הועדה, כצפוי עוררה ביקורת נוקבת מצד גורמים שונים, בעיקר על רקע קיצוץ התקציב ב-65 מיל’ ש”ח לטובת הכללת רפואת שיניים לילדים. להלן ההודעה שפירסמה הר”י כתגובה להחלטות הועדה:

תרופות חיוניות לא נכנסו לסל הבריאות

בין התרופות שלא נכנסו לסל: תרופה משמעותית לסרטן השד ותרופות חיוניות המונעות נכות אצל חולי דלקת מפרקים שגרונית

מ”מ יו”ר ההסתדרות הרפואית: “תעודת עניות לממשלה ולוועדת הסל”

ד”ר בלה קאופמן: “אתקשה להביט בעיניהן של חולות רבות שהמתינו בקוצר רוח ל-1 בינואר בתקווה שהתרופה תיכנס לסל”

פרופ’ משה טישלר: “התעללות לשמה בחולים”

תרופה משמעותית לטיפול בסרטן שד גרורותי ותרופות חיוניות לטיפול בדלקת פרקים שגרונית לא נכנסו לסל הבריאות. כך נודע הבוקר להסתדרות הרפואית.

אחת התרופות היא “אווסטין” לטיפול בסרטן שד גרורתי שדורגה במיקום גבוה מאוד ברשימת התרופות המומלצות להיכלל בסל הבריאות שהוגשה על ידי האיגוד האונקולוגי למשרד הבריאות. ד”ר בלה קאופמן, מנהלת היחידה לסרטן השד בביה”ח שיבא, אמרה כי נגרמה פגיעה לקבוצה גדולה מאוד של חולות סרטן שד גרורתי שלגביהן חשובה וחיונית. היא  ציינה, כי תתקשה להביט בעיניהן של חולות רבות שהמתינו בקוצר רוח ל-1 בינואר בתקווה שהתרופה תיכנס לסל.
יצוין כי עלות הכנסת התרופה היא כ-58 מיליון שקל.

לסל לא נכנסה השנה גם אף תרופה משלוש התרופות עליהן המליץ האיגוד הישראלי לריאומטולוגיה, ביניהן: יומירה, אקמטרה וערבה.

פרופ’ משה טישלר, יו”ר האיגוד הישראלי לריאומטולוגיה, אמר כי תרופות אלה נועדו לעצור את התקדמות המחלה הפוגעת בעיקר בנשים צעירות, משבשת קשות את  תפקוד היומיומי, גורמת לנכות קשה ומוציאה עשרות חולים ממעגל העבודה. לדבריו, אין הוא מבין מדוע לא נכנסו תרופות אלה. כך למשל, התרופה “ערבה” היא תרופה גנרית בה משתמשים כבר במקומות רבים בעולם והיא נחשבת לתרופה זולה. פרופ’ טישלר הגדיר את  אי הכנסת התרופות לחולי דלקת המפרקים השגרונית כהתעללות לשמה.

מ”מ יו”ר ההסתדרות הרפואית, ד”ר יצחק זיו-נר, אמר כי אנו רואים עכשיו את תוצאות ההחלטה שקיבלה ממשלת ישראל לקיצוץ  65 מיליון שקל בסל הבריאות. “זוהי תעודת עניות הן לממשלת ישראל והן לוועדת הסל שלא ידעה לעמוד על שלה”, אמר ד”ר יצחק זיו-נר, “כרופא הרואה יום יום את סבלם של החולים אני חש צער רב על התנהלות הממשלה וועדת הסל”, אמר.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן