היעילות של חמצן בקצב זרימה גבוה לטיפול ב-Cluster Headache (מתוך JAMA)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון ה-9 בדצמבר 2009 של ה-JAMA, עולה כי חמצן בקצב זרימה גבוהה הוא טיפול יעיל להקלת התסמינים של כאב ראש מקבצי (Cluster Headache).

החוקרים כותבים כי כאב ראש מקבצי מתאפיין בכאב חד צדדי המלווה בתסמינים אוטונומיים, ומוסיפים כי המצב כרוך בכאבים עזים, והינו קשה מאוד לטיפול. הטיפול הקיים כולל מתן תת עורי של Sumatriptan (אימיטרקס, גלקסו סמית קליין), אך המינון היומי המקסימאלי של התרופה ותרופות דומות מאותה המשפחה הוא מוגבל. לדברי החוקרים, קיימים נתונים מוגבלים על היעילות של חמצן בקצב זרימה גבוה לטיפול בכאב ראש מקבצי, ולפיכך מטרת המחקר הייתה להעריך האם טיפול זה הוא יעיל יותר מפלסבו בהקלת התסמינים של כאב ראש מקבצי אקוטי.

זהו מחקר אקראי מבוקר, שכלל משתתפים הסובלים מכאב ראש מקבצי אפיזודי או כרוני. משתתפי המחקר קיבלו שני מיכלים שהכילו חמצן או אוויר, הניתנים בקצב זרימה של 12 ליטרים לדקה, וסומנו בספרות 1 או 2, והונחו להשתמש במיכלים לסירוגין בעת הופעה של כאב הראש. המשתתפים מילאו יומן לתיאור ההתקף והטיפול, ובמידה ולא חשו הקלה בתסמינים בתוך 15 דקות הם הורשו ליטול כל טיפול אחר לו הזדקקו. החוקרים מציינים כי החלוקה האקראית במחקר התייחסה לסדר בו הונחו המשתתפים להשתמש במיכלים.

יעד המחקר העיקרי היה הקלת כאב בתוך 15 דקות. המחקר נמשך 5 שנים, כאשר כל משתתף נכלל במחקר לאורך 4 התקפים. החוקרים מדווחים כי מתוך 334 מטופלים שנבדקו לזכאות, 109 נכללו במחקר והוקצו אקראית, אך רק 76 משתתפים קיבלו את הטיפולים. לדבריהם, הסיבה העיקרית לאי-קבלת טיפול הייתה נסיגה בהתקפים.

מתוצאות המחקר עולה, כי טיפול בחמצן הוביל להקלה ב-78% מ-150 ההתקפים שהתרחשו (95% CI 71%-85%), בעוד שאוויר הקל על 20% מההתקפים (95% CI 14%-26%). החוקרים מדגישים כי לא נצפו תופעות לוואי חמורות, וכי האירועים היחידים שנקשרו בוודאות לטיפול בחמצן כללו 2 מקרים בהם אזל החמצן במיכל מוקדם מהצפוי.

לאור התוצאות מסכמים החוקרים כי מתן של חמצן בקצב זרימה גבוהה למטופלים עם כאב ראש מקבצי, היה יעיל יותר מפלסבו בהקלת הכאב. לדבריהם, תוצאות המחקר תואמות לניסיון הקליני שנצבר, אך דרושים מחקרים נוספים בנושא.

JAMA. 2009;302(22):2451-2457.

לידיעה ב-NeLM

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן