ההשפעה המשולבת של פעילות גופנית, חוסר עישון והיקף מותניים תקין על התחלואה והתמותה בגברים (מתוך Archives of Internal Medicine)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון ה-14 בדצמבר 2009 של ה- Archives of Internal Medicine, עולה כי בגברים לא מעשנים, פעילים גופנית ובעלי היקף מותניים תקין נמצא סיכון נמוך ב-59% למחלת לב כלילית וסיכון נמוך ב-77% לתמותה קרדיווסקולארית, בהשוואה לגברים עם גורמי סיכון.

החוקרים כותבים כי עישון, פעילות גופנית והשמנה בטנית הם גורמי סיכון קרדיווסקולאריים ברי שינוי. מטרת המחקר הייתה להעריך את ההשפעה של היעדר גורמי סיכון אלו על הסיכון לאירוע כלילי, תמותה לבבית ותמותה כוללת. לצורך כך בדקו החוקרים נתונים שנאספו במשך 15 שנים על 23,657 גברים בגיל 30 שנים ומעלה, אשר השתתפו במחקר ה- Aerobics Center Longitudinal Study (ACLS).

החוקרים מדווחים כי לאורך 15 שנות המעקב, התרחשו 482 מקרי אוטם לבבי (פטאלי ולא פטאלי), ו-1,034 מקרי מוות מסיבות לא לבביות. לאחר תקנון לגיל, שנת הבדיקה הגופנית הראשונה וגורמי סיכון בעת ההצטרפות, מצאו החוקרים קשר הפוך בין הסיכון לאירוע כלילי או לתמותה לבבית או כוללת, ובין היעדר גורמי הסיכון. הם מסבירים כי לגברים עם היקף מותניים תקין, הפעילים גופנית ושאינם מעשנים נמצא סיכון נמוך באופן מובהק לאירוע כלילי, לתמותה לבבית, או לתמותה מכל הסיבות, בהשוואה לגברים ללא “גורמי הסיכון הנמוך” הללו, כפי שמוצג בטבלה הבאה:
























יעד המחקר


RR


95% CI


p


אירוע כלילי


0.41


0.280.61


<0.001


תמותה קרדיווסקולארית


0.23


0.150.35


<0.001


תמותה מכל הסיבות


0.31


0.240.40


<0.001


החוקרים מוסיפים כי נמצא שתוחלת החיים של גברים מעשנים, לא פעילים גופנית ובעלי היקף מותניים > 94 ס”מ הייתה קצרה יותר ב-14 שנים, לעומת גברים ללא גורמי סיכון אלו.

בין מגבלות המחקר מציינים החוקרים כי אוכלוסיית המשתתפים כללה בעיקר גברים לבנים מהמעמד הבינוני-גבוה. כמו כן, לא נאספו נתונים על השינוי בגורמי הסיכון לאורך תקופת המעקב.

לאור תוצאות המחקר הם מסכמים כי להיעדר גורמי הסיכון נמצאה השפעה מרשימה על הסיכון הקרדיווסקולארי ותוחלת החיים, אשר לה חשיבות קלינית ואפידמיולוגית. לדבריהם, תוצאות המחקר מדגישות את החשיבות על שמירת אורח חיים בריא ומשקל תקין לטווח ארוך.

Arch Intern Med. 2009;169(22):2096-2101

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן