מאת ד”ר נגה ליפשיץ
מתוצאות מחקר שהתפרסם בגיליון ה-6 בדצמבר 2009 של ה-Pediatrics, עולה כי מגע עורי ישיר של האם עם התינוק ומתן פומי של תמיסת דקסטרוז 25% לילודים המקבלים זריקה נמצאו יעילים בהקלת כאב, וכי שילוב של השניים היה יעיל יותר מכל אחת מהטכניקות בנפרד.
המחקר, שהינו הגדול ביותר שנערך בנושא הכאב בילודים, כלל 640 ילודים בגיל 12-72 שעות לחיים לפני קבלת חיסון שגרתי כנגד הפטיטיס B. החוקרים חילקו את המשתתפים באקראי ל-4 קבוצות: ללא שיכוך כאב, טפטוף תמיסת דקסטרוז על הלשון 2 דקות לפני הזריקה, מגע עורי של האם (חיבוק) החל מ-2 דקות לפני מתן הזריקה ובמהלכה, או שילוב של מגע האם עם מתן דקסטרוז.
כדי להעריך את כאב הילודים עשו החוקרים שימוש במדדי כאב סטנדרטיים ע”פ ה- Neonatal Facial Coding System וה- Neonatal Infant Pain Scale, הכוללים הערכה של הבעת פנים, משך הבכי וקצב הלב, במהלך ולאחר מתן הזריקה.
מתוצאות המחקר עולה, כי הן מגע עורי והן טפטוף דקסטרוז על לשון הילוד הובילו לירידה בציוני הכאב בהשוואה לילודים בקבוצת הביקורת, אך שילוב של 2 הטכניקות הוביל לירידה מובהקת בציוני הכאב של הילודים, בהשוואה לילודים לשימוש בכל אחת מהשיטות בנפרד.
החוקרים מסבירים כי הילודים עוברים מספר פעולות שגרתיות אך מכאיבות עד לשחרורם מבית החולים לאחר הלידה, כולל מתן חיסונים, בדיקות דם וזריקות תוך-שריריות. בעבודות קודמות נמצא כי הסחת דעת ושיטות אחרות לצמצום הסטרס והכאב בילדים ומבוגרים אינן שימושיות בילודים. מחקרים קודמים קטנים הדגימו כי מגע עורי או מתן של מי סוכר עשויים להוביל לשיכוך כאב למשך 10-30 דקות, אם כי עד כה לא נבדק שילוב של 2 הגישות.
מומחית מהתחום ציינה כי שיטת “החיבוק והסוכר” היא שיטה מסורתית והגיונית לשיכוך כאב, ויישומה צפוי להיות פשוט. לדברי החוקרים, שיכוך הכאב נובע לא רק מהמגע העורי עצמו, אלא מהנוכחות הקרובה של האם. הם מסבירים כי המגע, הריח וקול פעימות הלב של האם עשויים לעכב את העברת אותות הכאב למערכת העצבים המרכזית של הילוד, או לחלופין ייתכן שהם מובילים לשחרור משככי כאב טבעיים בגוף התינוק. החוקרים מדגישים כי דרושים מחקרים נוספים בנושא, על מנת להבין את המנגנון העומד בבסיס הממצאים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!