בגלל השמנת היתר שינויים ברמות הכולסטרול ובעישון לא הביאו לשינוי בסיכון הקרדיווסקולארי בעשורים האחרונים (מתוך כנס American Heart Association)

מאת ד”ר בן פודה שקד 

                              

ממחקר חדש שהוצג בכנס השנתי של ה-American Heart Association (AHA) עולה כי על אף שיפורים שחלו בעשרים השנים האחרונות בהורדת הכולסטרול ובעישון בקרב גברים ונשים בארצות הברית, פרופיל הסיכון הקרדיווסקולארי הכולל נותר זהה. החוקרים מסבירים פלאטו זה על ידי אפידמיית השמנת היתר.

לדברי החוקרים, לא חל כל שינוי בפיזור פרופיל הסיכון הקרדיווסקולארי במהלך שני העשורים האחרונים. פירוש הדבר הינו כי נותר אותו שיעור של אנשים בעלי פרופיל גורמי סיכון מיטבי, אותו שיעור של אנשים המצויים בסיכון גבולי-גבוה, ואותו שיעור של אנשים המצויים בסיכון קרדיווסקולארי גבוה. ניתן היה לצפות כי בעקבות 20 שנים של התערבות אינטנסיבית בבריאות הציבור יחול שינוי במאזן זה, הם מוסיפים, אולם נתוניהם מראים אחרת.

תוך שימוש במידע ממאגר הנתונים National Health and Nutrition Examination Survey (NHANES), שנאסף בין השנים 1988 ו-1994 (NHANES III) ושוב בין השנים 2005-2006, החוקרים התבוננו בנתונים ביחס לערכי לחץ הדם, רמות הגלוקוז בצום, רמות הכולסטרול מסוג LDL ומצב העישון במטרה לרבד את המשתתפים במחקר (בגילאי 20 עד 75 שנים) כבעלי גורמי סיכון מיטביים, גבוליים או גבוהים. למרבה ההפתעה, אחוז הנבדקים בכל קטגוריה נותר כמעט קפוא במקומו. שיעורים אלו עמדו על 6.6% (פרופיל סיכון מיטבי), 39.6% (פרופיל סיכון גבולי) ו-53.8% (פרופיל סיכון גבוה) בתקופת המעקב הראשונה, ועל 7.5%, 37.3% ו-55.2%, בהתאמה, בתקופת המעקב השנייה.

החוקרים מציינים כי על מנת להבין טוב יותר את היעדר השיפור במדד זה, ביקשו לבחון שמא חלו שינויים מעכבים ביחס לגורמי הסיכון הפרטניים. עלה בידם להראות כי מספר הנבדקים בקטגוריית הסיכון המיטבי ביחס לעישון ורמות LDL עלה עם השנים, בעוד שמספר הנבדקים בעלי סיכון גבולי הלך וירד (מספר הנבדקים בעלי סיכון גבוה ביחס לגורמי סיכון אלו נותר כשהיה). באשר לרמות הגלוקוז בצום ולחץ הדם, לעומת זאת, נצפתה מגמה הפוכה: חלה ירידה במספר הנבדקים שרובדו כבעלי סיכון מיטבי ועלייה במספר אלו שרובדו כבעלי סיכון גבולי או גבוה. החוקרים מבקשים להזכיר כי רמות הסוכר בדם ולחץ הדם קשורים שניהם בצורה הדוקה להשמנת יתר. הם מוסיפים כי במהלך אותה תקופה של מעקב, מדד מסת הגוף (BMI) עלה מ-26.6 ל-28.7 kg/m2.

החוקרים מספרים כי בתחילת המחקר ציפו לראות שינוי חיובי, אולם במקום זאת נותר איזון של הסיכון בין שתי תקופות המעקב. הם מאמינים כי לולא ההשפעות של השמנת יתר, ניתן היה אולי למצוא שיפורים מסוימים בפרופיל גורמי הסיכון הקרדיווסקולאריים בעשרים השנים האחרונות. לדבריהם, המסר הינו כי השמנת יתר מעכבת ככל הנראה את ההצלחה בהורדת הסיכון הקרדיווסקולארי.


החוקרים מבקשים להדגיש כי במחקרם זה בחנו רק את פרופיל גורמי הסיכון בקרב מבוגרים. הם משערים כי פרופיל גורמי הסיכון בעתיד רק ילך ויחמיר, וזאת בהינתן השיעורים הנוכחיים של השמנת יתר בגיל הילדות.

מתוך הכנס השנתי של ה-American Heart Association (AHA) שנערך בנובמבר 2009 באורלנדו, פלורידה.

 

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן