סינוביטיס תת-קליני בילדים עם דלקת מפרקים אידיופאטית של גיל הילדות – השוואת היעילות של הערכה קלינית מול בדיקת אולטראסאונד (מתוך Arthritis and Rheumatism)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון ה-15 בנובמבר 2009 של ה-Arthritis and Rheumatism – Arthritis Care & Research, עולה כי בדיקת אולטראסאונד מסוגלת לזהות סינוביטיס תת-קליני בילדים עם דלקת מפרקים כרונית אידיופאטית של גיל הילדות (juvenile idiopathic arthritis).

לאור תוצאות המחקר כותבים החוקרים כי הערכה המבוססת על בדיקה גופנית בלבד, עלולה לפספס נוכחות של דלקת משמעותית.

מטרת המחקר הייתה להשוות בין היעילות של הערכה קלינית מול בדיקת אולטראסאונד בזיהוי סינוביטיס, בילדים עם דלקת מפרקים אידיופאטית של גיל הילדות. המחקר כלל 32 משתתפים, שעברו כל אחד בדיקת אולטראסאונד של 52 מפרקים ע”י בודק מנוסה אחד, וכן בדיקה קלינית ע”י 2 ראומטולוגים. בסה”כ נבדקו קלינית וסונוגרפית 1,664 מפרקים.

מתוצאות המחקר עולה, כי סינוביטיס קליני אובחן ב-104 מפרקים (6.3%), לעומת 167 מפרקים (10%) שאובחנו עם סינוביטיס בבדיקת אולטראסאונד. החוקרים מציינים כי ב-86 (5.5%) מבין 1,560 המפרקים שאובחנו כתקינים בבדיקה הקלינית, הודגם סינוביטיס תת-קליני.

לדברי החוקרים, סינוביטיס תת-קליני נצפה בשכיחות גבוהה יותר במפרקים הקטנים של כפות הידיים ושורש כף היד. הם מסבירים כי ייתכן שבמפרקים אלו בדיקת האולטראסאונד יכולה לסייע בזיהוי שינויים דלקתיים קלים, שאינם מתגלים בבדיקה הקלינית. הם מוסיפים כי 5 ילדים שאובחנו כסובלים מאוליגוארתריטיס או שלא נמצאו להם סימני סינוביטיס בבדיקה הגופנית, אובחנו מחדש עם פוליארתריטיס לאחר בדיקת האולטראסאונד.

עם זאת, החוקרים מציינים כי הבדיקה הקלינית זיהתה סינוביטיס ב-23 מפרקים, אשר אובחנו כתקינים בבדיקת האולטראסאונד.

במחקר נמצא קשר בין משתנים סונוגרפיים ובין נפיחות מפרקית בבדיקה, אך לא נמצא קשר דומה עם רגישות, כאב בתנועה והגבלה בתנועת המפרק.

לאור תוצאות המחקר מסכמים החוקרים כי סינוביטיס תת-קליני הוא נפוץ בילדים עם דלקת מפרקים אידיופאטית של גיל הילדות, וכי לאבחנה זו עשויות להיות השלכות חשובות על סיווג החולים ועל בחירת הטיפול המתאים.

Arthritis Rheum 2009;61:1497-1504.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן