הפירסומות בטלויזיה (האמריקאית) של תרופות מרשם נוטות לעבוד יותר על אמוציות מאשר על עובדות מדעיות

מחקר אמריקאי חדש שבחן את הפירסומות לתרופות בטלויזיה (יש לציין שבארה”ב ניתן לפרסם בטלויזיה ובכלי תקשורת אחרים גם תרופות מרשם, מה שאינו מותר בישראל) מצא שמרבית הפירסומות מבוססות על רגש ופחות על מתן מידע מלא על המחלה והטיפול בה.

המחקר פורסם ב-Annals of Family Medicine שניתן עשרות פירסומות של תרופות בטלויזיה, בעיקר של התרופות הנמכרות ביותר בזמני שיא הצפייה.

כאמור, מרבית הפירסומות תיארו את השינוי והצלחת הפעולה של התרופה והשפעתה על איכות וסגנון החיים, אך עם מידע עובדתי מינימלי. היתרונות של תרופות מרשם מתוארים ב”שחור ולבן” מסביר החוקר הראשי, דומיניק פרוש.

המחברים מעירים שבעוד שטקטיקה כזו מוכרת מאוד בשוק הצרכני, אך השימוש בה בתרופות, ובעיקר בתרופות מרשם,  מעלה שאלות קשות. להערכתם, יש לשקול מתן הנחיות שונות לפירסום של תרופות מרשם בהשוואה לפירסום סבון למשל.

בסקירתם החוקרים ניתחו 38 פירסומות שהופיעו לתקופה של מעל 4 שבועות בזמני צפיית שיא בטלויזיה באמצע שנת 2004 . כל פירסומת קיבלה ציון הערכה על בסיס שימוש במס’ קריטריונים כמו שימוש בהומור, מידע על התכשיר ועוד.

בעוד שכל הפירסומות ענו על התקנות, לעיתים קרובות היו בהם מסרים מעורפלים, לטענת החוקרים. רק כרבע מהפירסומות הציגו פרטים על הסיבה למחלה או הגדירו מי נמצא בסיכון לחלות בה. כמו כן נמצא שכמעט כל הפירסומות הציגו כיצד החולה נראה מאושר לאחר שנטל את התרופה.

עד כה בוצעו ניתוחים של פירסומות לתרופות בעיתונים מודפסים, אך מחקר זה הוא הראשון המנתח את הפירסומות בטלויזיה. כידוע הקונגרס שוקל להטיל על החברות המפרסמות בטלויזיה חובת תשלום עבור בדיקת הפירסומת ע”י נציגי ה-FDA .

כידוע הפירסום בטלויזיה של תרופות מרשם הוא נושא מעורר מחלוקת בארה”ב, כשהשוללים אותה טוענים כי הפירסומות מעודדות שימוש בתרופות שאין בהן צורך, בעוד שהמצדדים טוענים שהפירסומות הללו מסייעות בחינוך ובשיפור הבנת הקהל טיפולים חדשים.

ב-2005 איגוד חברות התרופות המובילות בארה”ב (ה-PhRMA) פירסם הנחיות חדשות לפירסום של תרופות מרשם, אך יש הטוענים שחלק מהמפרסמים אינו עומד בהנחיות אלה.

ה-PhRMA ביקרה את המחקר הזה שכן מדובר בפירסומות שהוצגו בטרם פורסמו ההנחיות החדשות. לטענתם, מאז פירסום ההנחיות החדשות, הפירסומות נוטות להיות חינוכיות והן מכילות יותר מידע רפואי.

בתגובה טען פרוש, החוקר הראשי, שההנחיות אינן מציעות המנעות ממוטיבים רגשיים. פרוש אינו טוען אגב שיש לאסור פירסומות לתרופות מרשם, אך לדעתו יש לחייבן להיות יותר רציונליות.

בקרוב יציג פרוש מחקר נוסף שיבחן את יחס ותגובת הצרכנים לפירסומות של תרופות המרשם בטלויזיה.

לדיווח במדסקייפ

הערת המערכת: בארץ כידוע חל איסור על פירסום ישיר של תרופות מרשם. בפועל, הפירסום מתבצע בשיטה שבה אין איזכור ישיר של שם התרופה, דבר המחייב פעמים רבות את המפרסמים להשקיע בקריאטיביות ולעשות שימוש במוטיבים אמוציונליים.

אנו מקווים בקרוב, במסגרת e-Med , ובתמיכת התעשייה , להציג מבזקי חדשות קליניות בטלויזיה לקהל הרחב, באופן אשר אכן יאפשר לקהל הרחב לקבל מידע מקצועי אמין על מחקרים קלינים חשובים.

<!–


–>

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן