לחולים עם RA (דלקת פרקים) יש סיכון מוגבר לחוות התקף לב ושבץ. על פי עדות נרחבת, המפתח לעלייה בסיכון למחלה קרדיווסקולרית היא העלייה בדלקת סיסטמית המאפיינת את RA. מחקרים, שנעשו, פחות ברורים בנוגע להאם תרופות העובדות להורדת הסימפטומים הדלקתיים של RA מספקים יתרונות מגנים כנגד אירועים קרדיווסקולריים. מידע מסוים מציע, שרוב הטיפולים הביולוגיים הפוטנציאליים, כגון חוסמי TNF, עשויים להוריד את הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים איסכמיים.

על מנת לחקור את הנושא יותר, החוקרים השוו אפקטים של מגוון תרופות מדכאות מערכת חיסון על אירועים קרדיווסקולריים בדגימה גדולה של חולי RA. בהתבסס על ממצאי המחקר, שפורסמו במהדורת דצמבר של Arthritis & Rheumatism, חוסמי TNF לא היו קשורים עם עליה או עם ירידה בסיכון לחוות התקף לב או שבץ בהשוואה לטיפול הכי נפוץ בשימוש ב-RA, שהוא methotrexate. בעוד שתרופות אנטי דלקתיות מסוימות מגבירות את הסיכון לחוות התקף לב ושבץ בחולי RA, בעיקר בנשים מבוגרות.

במחקר השתתפו 946 פרטים, שאובחנו כסובלים מ-RA, שטופלו בתרופות מדכאות מערכת חיסון ואשר אושפזו בשל התקף לב או שבץ תוך תקופה של 6 שנים. חולים אלה הוגדרו כקבוצת מקרים עבור למידת התפקיד של טיפולי RA אנטי דלקתיים והסיכון למחלה קרדיווסקולרית. לכל חולה הותאמו 10 נבדקי ביקורת על פי מין וגיל. נבדקי הביקורת, 9460 חולי RA לא חוו אירועים קרדיווסקולריים במהלך התקופה הנ”ל. כל הנבדקים היו בני 65 ומעלה, ורובם היו נקבות ולבנים. טיפול נוכחי הוגדר בקיום של מרשם 90 יום טרם האירוע הראשון הקרדיווסקולרי של החולה. לאחר מכן, החוקרים חילקו לקטגוריות שונות את התרופות השונות וניתחו אותם ביחס להתקף לב ולשבץ תוך שימוש במודלי רגרסיה סטנדרטים לסיכון. Methotrexate הייתה התרופה המדכאת מערכת החיסון בשימוש הכי נרחב ושימש כמקור להתייחסות עבור טיפולים אחרים.

בהשוואה ל- Methotrexate, החוקרים לא מצאו השפעה קרדיווסקולרית מגנה או מזיקה עבור חומרים ביולוגיים, כולל anakinra (interleukin-1 receptor antagonist), adalimumab, etanercept ו- infliximab (חוסמי TNF). Prednisone היה קשור עם עליה של 50% בסבירות לאירוע קרדיווסקולרי גם כשנלקח לבדו. טרנד דומה בכיוון של סיכון נראה גם בטיפול משולב עם סטרואידים. DMARDs      ( disease-modifying antirheumatic drugs) גם כן העלו את הסבירות לחוות התקף לב או שבץ ב-80%, כאשר נלקחו לבד או בשילוב עם תרופות אחרות. ממצא זה תקף ל- azathioprine, cyclosporine ו- leflunomide.

לדברי החוקרים, למחקר הנוכחי יש מספר מגבלות. בהינתן מקור המידע קשה להעריך את חומרת ה-RA ואת התרומה של גורמי סיכון קרדיווסקולריים אחרים, כגון עישון ותזונה. יתרה מכך, החולים היו בעיקר זקנים, עם חציון גיל של 82, אשר נמצאים במצב בריאותי שביר. מחקרים קליניים רנדומאליים עשויים להיות יעילים מאוד להבנת האפקטים של חומרים אלה על תוצאות קרדיווסקולריות בקרב חולי RA.

לידיעה במדסקייפ