ההשפעה של תרופות מדכאות מערכת חיסון על אירועים קרדיווסקולריים בחולי RA

לחולים עם RA (דלקת פרקים) יש סיכון מוגבר לחוות התקף לב ושבץ. על פי עדות נרחבת, המפתח לעלייה בסיכון למחלה קרדיווסקולרית היא העלייה בדלקת סיסטמית המאפיינת את RA. מחקרים, שנעשו, פחות ברורים בנוגע להאם תרופות העובדות להורדת הסימפטומים הדלקתיים של RA מספקים יתרונות מגנים כנגד אירועים קרדיווסקולריים. מידע מסוים מציע, שרוב הטיפולים הביולוגיים הפוטנציאליים, כגון חוסמי TNF, עשויים להוריד את הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים איסכמיים.

על מנת לחקור את הנושא יותר, החוקרים השוו אפקטים של מגוון תרופות מדכאות מערכת חיסון על אירועים קרדיווסקולריים בדגימה גדולה של חולי RA. בהתבסס על ממצאי המחקר, שפורסמו במהדורת דצמבר של Arthritis & Rheumatism, חוסמי TNF לא היו קשורים עם עליה או עם ירידה בסיכון לחוות התקף לב או שבץ בהשוואה לטיפול הכי נפוץ בשימוש ב-RA, שהוא methotrexate. בעוד שתרופות אנטי דלקתיות מסוימות מגבירות את הסיכון לחוות התקף לב ושבץ בחולי RA, בעיקר בנשים מבוגרות.

במחקר השתתפו 946 פרטים, שאובחנו כסובלים מ-RA, שטופלו בתרופות מדכאות מערכת חיסון ואשר אושפזו בשל התקף לב או שבץ תוך תקופה של 6 שנים. חולים אלה הוגדרו כקבוצת מקרים עבור למידת התפקיד של טיפולי RA אנטי דלקתיים והסיכון למחלה קרדיווסקולרית. לכל חולה הותאמו 10 נבדקי ביקורת על פי מין וגיל. נבדקי הביקורת, 9460 חולי RA לא חוו אירועים קרדיווסקולריים במהלך התקופה הנ”ל. כל הנבדקים היו בני 65 ומעלה, ורובם היו נקבות ולבנים. טיפול נוכחי הוגדר בקיום של מרשם 90 יום טרם האירוע הראשון הקרדיווסקולרי של החולה. לאחר מכן, החוקרים חילקו לקטגוריות שונות את התרופות השונות וניתחו אותם ביחס להתקף לב ולשבץ תוך שימוש במודלי רגרסיה סטנדרטים לסיכון. Methotrexate הייתה התרופה המדכאת מערכת החיסון בשימוש הכי נרחב ושימש כמקור להתייחסות עבור טיפולים אחרים.

בהשוואה ל- Methotrexate, החוקרים לא מצאו השפעה קרדיווסקולרית מגנה או מזיקה עבור חומרים ביולוגיים, כולל anakinra (interleukin-1 receptor antagonist), adalimumab, etanercept ו- infliximab (חוסמי TNF). Prednisone היה קשור עם עליה של 50% בסבירות לאירוע קרדיווסקולרי גם כשנלקח לבדו. טרנד דומה בכיוון של סיכון נראה גם בטיפול משולב עם סטרואידים. DMARDs      ( disease-modifying antirheumatic drugs) גם כן העלו את הסבירות לחוות התקף לב או שבץ ב-80%, כאשר נלקחו לבד או בשילוב עם תרופות אחרות. ממצא זה תקף ל- azathioprine, cyclosporine ו- leflunomide.

לדברי החוקרים, למחקר הנוכחי יש מספר מגבלות. בהינתן מקור המידע קשה להעריך את חומרת ה-RA ואת התרומה של גורמי סיכון קרדיווסקולריים אחרים, כגון עישון ותזונה. יתרה מכך, החולים היו בעיקר זקנים, עם חציון גיל של 82, אשר נמצאים במצב בריאותי שביר. מחקרים קליניים רנדומאליים עשויים להיות יעילים מאוד להבנת האפקטים של חומרים אלה על תוצאות קרדיווסקולריות בקרב חולי RA.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן