האם עשבי מרפא יעילים לטיפול בכאבי גב תחתון? (Spine)

ממחקר חדש, שפורסם בגליון ינואר של Spine, עולה כי טיפול קצר בעשבי מרפא מסוימים, כולל ציפורני השטן (Devil’s Claw) וערבה לבנה (Willow Bark), יעילים בהקלה על תסמיני כאב גב תחתון אקוטי.

לדברי החוקרים, כאבי גב תחתון הם מצב שכיח, המהווה מעמסה כלכלית משמעותית בחברות מתועשות. שיעור גבוה מהחולים עם כאב גב תחתון כרוני, פונים לשירותי רפואה משלימה ואלטרנטיבית (CAM) ו/או פונים למרכזים אלו.

החוקרים ערכו סקירה של Medline (1966 עד אפריל 2003), EMBASE (1980 עד אפריל 2003), Cochrane Controlled Trials Register (גליון 1, 2003), ו-Cochrane Complementary Medicine field Trials Register, ואספו את המחקרים הרלוונטיים, וכן רשימת הפניות למאמרי סקירה והנחיות.

הקריטריונים כללו מחקרים אקראיים של עשבי מרפא, שכללו מבוגרים (מעל גיל 18), עם כאב גב תחתון לא-ספציפי, אקוטי, סוב-אקוטי או כרוני. עשבי מרפא כללו צמחים ששימשו למטרות רפואיות בכל צורה. המדדים העיקריים כללו כאב ותפקוד.

שני סוקרים ערכו חיפוש אלקטרוני בכל מאגרי הנתונים, סוקר אחד יצר קשר עם מומחים ואסף את המאמרים המצויינים, שני סוקרים העריכו את האיכות המתודולוגית והחשיבות הקלינית.

סה”כ נמצאו 10 מחקרים שענו על הקריטריונים. שני מחקרים באיכות גבוהה בנוגע ל-Devil’s Claw, מצאו עדות חזקה לשיפור קצר-טווח בכאב וטיפול הצלה במינון יומי של 50-100 מ”ג, ומחקר נוסף באיכות גבוהה מצא יעילות דומה לטיפול ב-Rofecoxib במינון של 12.5 מ”ג ביום.

שני מחקרים באיכות בינונית בנוגע לערבה לבנה מצאו עדות מתונה לשיפור קצר-טווח בכאב וטיפולי הצלה תרופתיים במינונים יומיים של 120-240 מ”ג, ומחקר נוסף מצא יעילות מקבילה לזו של טיפול ב-12.5 מ”ג Rofecoxib. שלושה מחקרים באיכות נמוכה בנוגע ל-Cayenne מקומי, מצאו עדות בינונית לתוצאות חיוביות בהשוואה לפלסבו, ומחקר אחד מצא יעילות דומה למשחות הומואופתיות.

החוקרים טוענים כי Devil’s Claw (Harpagophytum procumbens), Willow Bark (Salix alba) ו-Cayenne (Capsicum frutescens )טובים מפלסבו בהקלה על הכאב. מחקרים נוספים שישוו בין טיפול בעשבי מרפא וטיפולים סטנדרטים יבהירו את יעילותם. איכות המחקרים היתה לרוב נמוכה.

מגבלות המחקר כוללות איכות מתודולוגית ואיכות דיווח ירודים בחלק מהמחקרים שנסקרו, חוסר עדויות להסקת מסקנות דפיניטיביות בנוגע למחקרים שהשוו בין עשבי מרפא וטיפולים סטנדרטים, חוסר נתונים אודות הדיווח, העדר מידע בנוגע לגודל השפעת הטיפול, והטרוגניות עשבי מרפא.

עבור צמחי המרפא הבאים יש עדויות חזקות לטיפול קצר טווח באירועי כאב גב תחתון לא-ספציפי H. Procumbens במינון יומי סטנדרטי של 50 מ”ג, תמצית S. Alba במינון סטנדרטי של 240 מ”ג ביום. עבור עשבי המרפא הבאים יש עדויות בינוניות ליעילות קצרת טווח באירועים אקוטי של כאבי גב תחתון כרוניים H. Procumbens במינון סטנדרטי יומי של 100 מ”ג, תמצית S. Alba במינון סטנדרטי יומי של 120 מ”ג ביום, ו-C. Frutescnes. יש לערוך מחקרים נוספים באיכות גבוהה בכדי לקבוע אם מינון של 100 מ”ג H. Procumbens ומינון של 120 מ”ג S. Alba יעילים לטיפול בכאבי גב תחתון.

Spine. 2007;32:82-92.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן