האם יש עדיפות לטיפול כירורגי במקרים של היצרות תעלת עמוד-שדרה מותני? (Spine)

ממחקר חדש, שפורסם בגליון ינואר של Spine, עולה כי טיפול כירורגי הביא לשיפור ניכר יותר בכאבי גב תחתון וכאבי רגליים, בחולים עם היצרות דגנרטיבית של תעלת-עמוד שדרה מותני תחתון, בהשוואה לטיפול לא-כירורגי.

לדברי החוקרים, עד כה, לא נערכו מחקרים לבדיקת יעילות הניתוח בהשוואה לטיפול שמרני בהיצרות תעלת עמוד-שדרה. החולים שנכללו במחקר הנוכחי סבלו מ-LSS (Lumbar Spinal Stenosis), עם היצרות בולטת של תעלת עמוד השדרה בבדיקה רדיוגרפית, כאבי גב ממושכים, שהקרינו לעכוז ולגפיים התחתונות, הפרעה נוירולוגית, ומוגבלות גופנית. עם זאת, החולים לא סבלו מחסרים נוירולוגים פרוגרסיבים, או כאב עיקש שחייבו התערבות כירורגית.

החולים שהשתתפו במחקר היו במצב שנחשב כמתאים לטיפול כירורגי או לא-כירורגי. 4 בתי חולים אוניברסיטאיים קבעו את הקריטריונים לסיווג של LSS דגנרטיבי, הפרוצדורות הרדיוגרפיות, עיקרי הניתוח, אפשרויות טיפול לא-כירורגיות ופרוטוקולי מעקב.

מבין 94 חולים שהשתתפו במחקר, 50 חולקו לטיפול כירורגי ו-44 לטיפול לא-כירורגי. הניתוח כלל למינקטומיה תחתונה של הסגמנט המוצר (Undercutting Laminectomy), ב-10 חולים בוצע גם איחוי Transpedicular Fusion.

המדד העיקרי התבסס על הערכה של המוגבלות תפקודי, על-פי מדד ODI (Oswestry Disability Index, בסולם של 0-100). מדדים אחרים כללו את עוצמת כאבי הגב והרגליים, שדורגו בסולם שנע בין 0 ל-10, ודיווח עצמי ונמדד של יכולת ההליכה בתחילת המחקר ובמהלך בדיקות המעקב, לאחר 6, 12 ו-24 חודשים.

שתי קבוצות הטיפול זכו לשיפור במהלך המעקב, אך טיפול ניתוחי הביא לשיפור טוב יותר לאחר שנה אחת, עם הבדל ממוצע של 11.3 עבור מוגבלות (95% CI = 4.3-18.4),  1.7 עבור כאבים ברגליים (95% CI = 0.4-3), ו-2.3 עבור כאבי גב (95% CI = 1.1-3.6). לאחר מעקב של שנתיים, ממוצע ההבדלים לא היה כה בולט 7.8 עבור מוגבלות (95% CI = 0.8-14.9), 1.5 עבור כאבי רגליים (95% CI = 0.3-2.8), ו-2.1 עבור כאבי גב (95% CI = 1.0-3.3).  יכולת ההליכה, הן המדווחת והן הנמדדת, היתה דומה בשתי קבוצות הטיפול.

למרות שהחולים השתפרו במהלך מעקב של שנתיים, ללא קשר לטיפול הראשוני, אלו שנותחו דיווחו על שיפור גדל יותר בכאבי הרגליים, כאבי הגב ומוגבלות כללית. היתרון היחסי של טיפול כירורגי הצטצמצם עם הזמן, אך תוצאות הניתוח נותרו חיוביות לאחר שנתיים.

החוקרים ממליצים על תקופת מעקב ארוכה יותר, במידה והבדלים אלו ישמרו לאחר שנתיים.

לסיכום, בחולים עם היצרות של תעלת עמוד שדרה, ניתוח להקלה על הלחץ מביא לשיפור בכאבי הגב, בכאבי הרגליים ובמוגבלות הכללית. מאחר ונרשם שיפור בולט גם בטיפול לא-כירורגי, החוקרים מעלים את האפשרות שיש להמליץ בזהירות על טיפול כירורגי, ורק לאחר טיפול שמרני.

Spine. 2007;32:1-8.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן