האם שינויי אקלים מועילים לילדים עם אקזמה אטופית? (Allergy)

ממחקר חדש, שפורסם בגליון דצמבר של Allergy, עולה כי שינוי קצר מאקלים מתון לאקלים סוב-טרופי מביא לשיפור משמעותי בתסמינים העוריים, ואיכות החיים של ילדים עם אקזמה אטופית.

לדברי החוקרים, מחקרים אפידמיולוגיים מצאו כי האקלים משפיע על השכיחות של אקזמה אטופית.

במסגרת המחקר הנוכחי, החוקרים חילקו ילדים בגילאי 4-13 עם אקזמה אטופית, בדרגה בינונית עד קשה, לשהות בת 4 שבועות ב-Gran Canary (חולים, n=30), או שהות בבית בנורבגיה (ביקורות, n=26). החוקרים עקבו אחר המשתתפים במשך 3 חודשים לאחר מכן. המדד העיקרי שנבדק היה SCORAD (Scoring of Atopic Dermatitis). מדדים משניים כללו את מדד CDLQI (Children’s Dermatology Life Quality Index), קולוניזאציה עורית של S. Aureus, וטיפול פרמקולוגי עורי.

בקבוצת המקרים, מדד SCORAD השתפר בממוצע לאחר חודש אחר ולאחר 3 חודשים (מ-37.2 ל-12.2 ו-21.2, בהתאמה, p<0.0005). בקבוצת הביקורת חל שיפור קל (מ-36.8 ל-31.2, 30.6, בהתאמה). מדד CDLQI ירד מ-8.7 ל-2.2 לאחר חודש אחד ול-4.5 לאחר 3 חודשים בקבוצת המקרים (p<0.0005). שיפור קל זוהה בקבוצת הביקורות (מ-10.1 ל-8 לאחר 4 שבועות ול-7.4 לאחר 3 חודשים).

תרביות חיוביות ל-S. Aureus לא היו שונות באופן משמעותי בין קבוצת המקרים (76.7%) והביקורות (80.8%) בתחילת המחקר, או לאחר חודש אחד (40% ו-66.7%, בהתאמה), ולאחר 4 חודשים (40% ו-57.7%, בהתאמה). עם זאת, הירידה בממצאי התרביות החיוביות היתה בעלת משמעות סטטיסטית, בהשוואה למצב בתחילת המחקר למצב לאחר שהות של חודש אחד ב-Gran Canary בקבוצת המקרים (ירידה של 36.7% , p=0.001), אך לא בקבוצת הביקורות (ירידה של 18.3%,  p=0.10), ובהשוואה בין תחילת המחקר למצב לאחר 4 חודשים בקבוצת המקרים (36.7%, p=0.005) בקבוצת המקרים, אך לא בקבוצת הביקורות (23.1%, p=0.08).

לא זוהו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בתחילת המחקר בכל הנוגע לטיפול מקומי בסטרואידים, אנטי-היסטמינים, וטיפול אנטיביוטי מקומי. השימוש בסטרואידים בטיפול מקומי היה נמוך יותר משמעותית בקבוצת המקרים, במהלך המעקב לאחר 3 חודשים.

התוצאות תומכות בתוכנית הנוכחית לטיולים המותאמים לאקלים בילדים עם אקזמה אטופית, שתוכנן ע”י מערכות הבריאות בנורבגיה.

Allergy 2006;61:1403-1410.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן