טיפול לדיכוי חומצת קיבה מעלה סיכון לשברים בירך (מתוך JAMA)

ממחקר חדש עולה, כי טיפול ארוך טווח במעכבי משאבת פרוטונים (PPI– proton pump inhibitor), בעיקר במינון גבוה, קשור בסיכון מוגבר לשברים בירך.

ההשפעה של טיפול ב-PPI על הסיכון לשברים הייתה עד כה בלתי ברורה, מאחר שלתרופות יש השפעה אחת שיכולה בתיאוריה להעלות את הסיכון ואחרת שיכולה להפחית אותו. ההיפוכלורידמיה, הנוצרת עקב שימוש בתרופות אלה עשויה להוביל לספיגה ירודה של סידן, ובכך להעלות סיכון לשברים. בניגוד לכך, ישנה הוכחה לכך ש-PPIs מעכבים ספיגת עצם ע”י אוסטיאוקלסטים, מה שאמור להפחית את הסיכון לשברים.

במטרה לקבוע את ההשפעה נטו של תכונות מנוגדות אלה, העריכו החוקרים שימוש ב-PPI ב-13,556 מקרים של שברים בירך וכן 135,386 אנשי ביקורת, שנשאבו מה-General Practice Research Database של בריטניה בשנים 1987-2003. באנליזה משנית, השוו החוקרים את הסיכון לשברים בקרב משתמשי PPI לזה של המשתמשים באנטגוניסטים לרצפטור להיסטמין 2 (H2RA).

הסיכון לשבר בירך נמצא קשור ישירות למשך השימוש ב-PPI, כשהוא נע בין 22% לאחר שנה של שימוש לבין 59% לאחר 4 שנות שימוש, ויחסית להיעדר שימוש. שימוש ב-PPI במינון גבוה (מעל 1.75 ליום בממוצע) למשך מעל שנה, העלה את הסיכון לשבר פי 2.65.

לדברי החוקרים, על הרופאים להיות ערים לקשר פוטנציאלי זה, כאשר הם שוקלים טיפול ב-PPI, וכן להשתמש במינון האפקטיבי היעיל ביותר בחולים עם אינדיקציות מתאימות.

עבור חולים קשישים, הדורשים טיפול ארוך-טווח של PPI, בייחוד במינון גבוה, יש להיזהר ולהדגיש מחדש צריכה מוגברת של סידן, עם עדיפות למקור חלבי, וכן נטילת תוספי סידן לא מסיסים עם הארוחה.

שימוש ארוך טווח במינון גבוה של H2RA נראה אף הוא כמעלה סיכון לשברים בירך, אך בהיקף קטן יותר בהשוואה למינון גבוה של PPI.

JAMA 2006;296:2947-2953

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן