הר”י מציגה את רשימת התרופות והטכנולוגיות המומלצות על ידה להכללה מיידית בסל הבריאות (

הר”י מפרסמת היום  את רשימת התרופות והטכנולוגיות (23 במספר) המומלצות על ידה להכללה בסל הבריאות. כידוע, נכון להיום התקצוב ל-2007 להרחבה הוא של 0 . במסמך מפרטת הר”י את הרשימה שנבחרה על ידה על בסיס התייעצויות עם האגודים המקצועיים והפעלת מודל תיעדוף. סדר הרשימה אינו ע”פ התיעדוף. המסמך כולל גם הסברים ופירוטים, כולל התייחסות לרשימות נוספות של תרופות יתומות, ועוד.

להלן הרשימה המומלצת של הר”י לשנת 2007.  (קובץ PDF)

מתוך עיון ברשימה ניתן לציין כמה נקודות מעניינות :


  • יש ברשימה גם תרופות שמוצעות להכללה ללא תוספת עלות. אם יש הסכמה על היותן ללא תוספת עלות (הומירה למשל) לא ברור מדוע ההכללה מתעכבת ?

  • השתלת ICD – לפי גירסת משה”ב הרחבת הקריטריונים למעשה נכללת בסל ויש מקום ליישמה כבר במסגרת הסל הקיים. (ראה כתבה וראיונות שקיימנו עם ד”ר ברלוביץ ופרופ’ גליקסון בנושא זה)  על אף התנגדות הקופות בטענה שאין כיסוי תקציבי להרחבה.

  • הארביטוקס לסרטן המעי הגס –  נושא שנדון אצלנו מס’ פעמים הן במסגרת סקירה כלכלית/רפואית (ראה כאן) והן בדיון מומחים עם פרופ’ תמר פרץ (כאן).

  הערת המערכת: כפי שניתן לראות מדובר ברשימה שעלות הכללתה בסל מסתכמת בהיקף תקציבי כולל של כ- 250 מיל’ לשנה. כידוע , עמדת האוצר היא שאין מקום לדון בכך כעת, כיוון שלמעשה תקציב הרחבת הסל של  2007 הוקדם ל-2006 ולכן אין רזרבה תקציבית נוספת להרחבת הסל הנוכחי, ושרק לקראת 2008 תתבצע הרחבה נוספת.

מצד שני, נשמעות טענות הפוכות לפיהן היות וביצוע הרחבת הסל בפועל התבצע רק במחצית השנייה של 2006 , לא כל התקציב שיועד להרחבה ינוצל השנה, ולכן יש עוד תקציב לא מנוצל שניתן לעשות בו שימוש לטובת הרחבה נוספת.

מעבר לויכוחים החשבונאיים/תקציביים, נראה שזה מאוד קשה ואולי אפילו בלתי אפשרי ל”הקפיא” למשך שנה וחצי או יותר את הקידמה ולמנוע טיפולים ראויים, חשובים, מצילי ומאריכי חיים.

יכול להיות שצריך להתחיל לחשוב על מנגנון שונה. מנגנון רציף העוסק בהערכת תרופות וטכנולוגיות לאורך כל השנה (כחלק אינטגרלי של רישום ואישור התרופה/טכנולוגיה והתוויות חדשות), ואשר בו ניתנות הנחיות שימוש וטיפול במסגרת הסל, יחד עם תקציב יעודי המתווסף בהתאם לקופות, כחלק מתקציב רב שנתי כולל הלוקח בחשבון את הצורך לעדכן את סל הבריאות ב-2% עד 3% מידי שנה. אמנם בנקודת הפתיחה הנוכחית המעבר לשיטה רציפה לא יהיה שונה מהמשך השיטה הנוכחית, אך לעתיד, ייתכן שניתן יהיה להפחית כך את הלחצים החוזרים ונשנים  הללו מידי שנה. כמובן שהקריטריונים הכלכליים/רפואיים צריכים להבדק ולהילקח בחשבון בעת מתן ההתוויות המאושרות לכל תרופה/טכנולוגיה חדשה. ייתכן מאוד שמחסום של עלות מקסימלית מסויימת (למשל 50,000 $ להשגת העלאת תוחלת חיים מתוקנת איכות חיים של שנה אחת) למרבית התרופות/טכנולוגיות יהווה חסם מספיק כדי לשמור על מסגרת תקציב סבירה מחד, ומאידך שמירה על תהליך רציף של הכללת טכנולוגיות לסל במתכונת “רגועה” ונכונה יותר…

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן