עשרות ארגוני חולים בשיתוף ההסתדרות הרפואית יוצאים בקריאה להקצאת תקציב לעדכון סל הבריאות בשנת 2007

להלן ההודעה לעתונות שהפיצו ראשי הארגונים:

המשתתפים בכנס החליטו לצאת למאבק משותף והכרחי לתוספת תקציב לעדכון סל הטכנולוגיות והתרופות לשנת 2007.

נציגי הארגונים: “במידה ולא תקבע תוספת ריאלית לעדכון סל הטכנולוגיות בשנת 2007 צפויה לנו קטסטרופה שאיננו מסוגלים לעמוד בה. איננו יכולים לעמוד בצד ולשתוק בעוד החולים אותם אנו מייצגים מכל קצוות האוכלוסייה נותרים חסרי ישע”.

ראשי הארגונים גיבשו שורת צעדים במטרה לעדכן את סל שרותי הבריאות באופן מידי.

רשימת הדרישות שהוצגה ע”י ראשי הארגונים:

·         תוספת של 300 מליון לתקציב סל הטכנולוגיות לשנת 2007.

·         כינוס ועדת הסל באופן מידי.

·         עדכון הסל באופן אוטומטי בשיעור 2% בדומה לשיעור המקובל בעולם.

ההסתדרות הרפואית גיבשה רשימת תרופות מינימאלית חיוניות ביותר, בהיקף כ 150 מ’ ש”ח שהועברה ליו”ר וועדת הכספים של הכנסת.

בכנס השתתפו הארגונים:

צב”י צרכני בריאות ישראל, “עילא” העמותה הישראלית לאוסטאופורוזיס, הר”י ההסתדרות הרפואית, “האגודה למלחמה בסרטן”, “האגודה לזכויות החולה בישראל”, “חברים לרפואה”, “הקו האחרון” לחולי סרטן המעי הגס, “אחת מתשע” למען נפגעות סרטן השד, “הקואליציה לבריאות הציבור”, “נאמן” נפגעי אירוע מוחי, עמותת “צליאק” בישראל, עמותת “משפחות SMA” ישראל, האגודה הישראלית לסכרת, האגודה הישראלית לסכרת נעורים, ארגון “מושתלי הכבד”, ארגון הנכים, הוועד למלחמה באיידס, ארגון בעלי הסטומה, עמותת “הכאב”.

הערת המערכת: משרד האוצר יטען מן הסתם ש”העיסקה” של שנת 2006 הייתה כזו מלכתחילה, ושהתקציב שיועד ל-2007 בעצם הוקדם ולכן לא ניתן להיענות לתביעה זו…לנו נראה שאולי הגיעה השעה לחשוב על “מודל” אחר, מודל שמקובל יותר במס’ מדינות בעולם המערבי. ע”פ המודל הזה אין למעשה תקציב מוגדר שנתי להכללה של תרופות וטכנולוגיות חדשות, אלא כל תרופה/טכנולוגיה נבדקת לגופו של עניין כחלק מתהליך הרישום והאישור של התרופה/טכנולוגיה. באנגליה למשל אם ה-NICE ממליץ על בסיס שיקולים רפואיים וכלכליים להמליץ על הכללת תרופה חדשה ב-NHS (בין אם מדובר בתרופה חדשה שנרשמה זה מקרוב, או תרופה הנמצאת כבר מס’ שנים בשוק) היא תכלל באופן ספציפי מייד עם קבלת ההחלטה ולא תחת מסגרת של תקציב הרחבת סל, ועדת סל וכד’. לא מכבר פירסמנו כאן את דו”ח קופות החולים  לפיו סך התקציב המשותף של קופות החולים מגיע לכ-24 מילארד ש”ח בשנה. ייתכן שהצבת רף לפיו כל תרופה/טכנולוגיה שתציג יחס עלות/תועלת שנמוך למשל מתוספת עלות של 25,000 $ או 50,000 $ להארכת שנת חיים מתואמת איכות חיים (QUALY) ממילא היה גורם לכך שסך העלויות להכללת תרופות חדשות לא היה עובר את התקציב של 200-400 מיל’ ש”ח שמהווה פחות מ-1% מכלל תקציב הקופות…

  

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן