תגובות האגודה לכירופרקטיקה ויו”ר איגוד האורתופדיה למחקר מ-JAMA על יעילות הטיפול בפריצות הדיסק

בהמשך לדיווח מהשבוע האחרון על המחקר אשר השווה בין טיפול ניתוחי ולא ניתוחי בפריצות דיסק , פירסמה האגודה לכירופרקטיקה את התגובה הבאה:

האגודה הישראלית לכירופרקטיקה מזדהה עם המחקר החדש נגד ניתוחי הגב

מחקר חדש שנעשה בארה”ב ופורסם ב-JAMA  כתב העת של ארגון הבריאות האמריקאי קובע כי לאורך זמן אין יתרון מובהק לטיפול ע”י ניתוח בכאבי גב תחתון והקרנה לרגל הנובעים מפריצת דיסק, לעומת טיפול לא פולשני כמו כירופרקטיקה

במהלך המחקר נבדקו 500 מטופלים הסובלים מכאבי גב תחתון ואובחנו עם פריצת דיסק נחלקו לשתי קבוצות טיפול, חציים נותחו וחציים טופלו בטיפול לא פולשני.המטופלים אשר נותחו דיווחו מיידית על שיפור במצבם ,מטופלים אשר לא נותחו דיווחו על שיפור דומה לאחר3-6 חודשים.בהמשך מעקב לאחר שנתיים שתי הקבוצות הראו שיפור דומה במצבם.

הראיות המחקריות ליעילות הטיפול הכירופרקטי אינן חדשות כך טוען ד”ר שחר קנין כירופרקטור, יו”ר האגודה. הישראלית לכירופרקטיקה – הוא מציין כי מחקר רחב היקף שנעשה בארה”ב ע”י חברת הביטוח קייזר פרמננטה שבדקה מליון מבוטחים שטופלו בכירופרקטיקה מול מליון שלא טופלו ומצאה כי המבוטחים שלא טופלן בטיפולי כירופרקטיקה נותחו בעמוד השדרה ב30% יותר וביקרו בחררי המיון בשל כאבי הגב ב40% יותר.

למידע נוסף באתר האגודה – www.chiropractic.co.il 

ביקשנו גם את תגובתו של ד”ר חנן טאובר, יו”ר האיגוד לאורתודפיה, ולהלן התייחסותו:

לעניות דעתי המחקר קרוב לודאי אמין והגישה לביצוע ניתוחי דיסק מותני צריכה להיות שמרנית וזהירה,  היות וגם לפי הידע והניסיון  שלי כ90% מן הסובלים ממחלת הדיסק המותני יחלימו ללא ניתוח.

יש  הוריות רפואיות ברורות לניתוח באותם המקרים בהם מאובחן נזק נוירולוגי ברור כמו אי שליטה על הסוגרים,עצירת שתן ושיתוק של שרירי כף הרגל. כמו כן , יש מקרים בהם לא מצליחים להשתלט על הכאבים, והם נדירים, ובהם אין ברירה ומנתחים.

יש לזכור שכירופרקטיקה היא רק אחד האמצעים לטיפול  והיא אינה תרופת פלא לכל בעיה  בעמוד  השדרה. יש מקרים,  בודדים אומנם, בהם  המניפולציה הכירופרקטית עלולה להחמיר את המצב

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן