לטיפול אינדוקציה בסטרואידים במינון גבוה עבור ארתריטיס תא גדול יש יתרונות ממושכים (מתוך Arthritis Rheum)

חולים עם GCA (giant cell arteritis) זקוקים לטיפול ארוך טווח בסטרואידים על מנת לדכא את התהליכים הדלקתיים הסיסטמיים הנלווים למחלה, אך כיום רופאים מדווחים על טיפול אינדוקציה בפולסים במינון גבוה תוך ורידי של methylprednisolone, דבר המאפשר תקופה קצרה יותר של טיפול.

טיפול ב-GCA יכול להימשך שנתיים ואף יותר, והוא שם את החולים בסיכון לתופעות לוואי חמורות. אך מחקרים בבעלי חיים הראו כי מינונים הרבה יותר גבוהים מכפי הנמצאיםבשימוש כיום, יכולים לדכא לחלוטין GCA.

במחקר, שפורסם במהדורת אוקטובר של Arthritis and Rheumatism, השתתפו 27 נבדקים עם אבחנה חדשה (מאושרת בביופסיה) של GCA. הגיל הממוצע היה 74. 14 נבדקים חולקו רנדומאלית לקבל 3 ימים של פולסים תוך ורידים של methylprednisolone במינון של 15 mg/kg של משקל גוף אידיאלי כל יום (קבוצת סטרואידים תוך ורידים). 13 נבדקים קיבלו סליין תוך ורידי והיוו קבוצת פלצבו.

כל הנבדקים התחילו עם מנה אוראלית יחידה של 40 mg ביום של prednisone. כל עוד ה-GCA לא עברה התלקחות, מינון ה- prednisone ירד בהדרגה במשך שבועיים עד למינון של 30 mg ביום, אחר כך ל- 25, 20, 17.5, 15 ו-10 mg ביום. לאחר מכן, המינון ירד ב-1 mg ביום כל שבועיים.

לאחר 4 שבועות, כל הנבדקים הראו שיפור במצבם, רמות שקיעת הדם וחלבון CRP היו תקינות ולא הופיעו סיבוכים ווסקולרים חדשים.

לאחר 36 שבועות, 10 מתוך 14 הנבדקים בקבוצת הסטרואידים התוך ורידים ו-2 מתוך 13 נבדקי הביקורת היו ברמיסיה וקיבלו לא יותר מ-5 mg ליום של prednisone. התוצאות היו דומות לאחר 52 שבועות ולאחר 78 שבועות (p = 0.006 או נמוך יותר). לקבוצת הסטרואידים התוך ורידים גם היו פחות הישנויות במהלך המחקר.

לאחר 78 שבועות, חציון המינון המצטבר של prednisone אוראלי (ללא המינון התוך ורידי) היה 5636 mg ו-7860 mg בהתאמה (p = 0.001).

למרות התוצאות המבטיחות הללו, יש צורך במחקרים עם נבדקים נוספים ולתקופות יותר ארוכות על מנת לקבוע אם צורה זו של טיפול גם מורידה תופעות לוואי חמורות ונפוצות הקשורות לטיפול ארוך טווח בסטרואידים ומורידה את הסיכון לסיבוכים מאוחרים של ווסקוליטיס של GCA, כגון אנוריזמות אאורטליות.

Arthritis Rheum 2006;54:3310-3318

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן