הר”י ומשרד הבריאות עומדים להפיץ אמנה חדשה שתאסור על רופאים לפרסם תרופות מרשם באמצעות כתבות מדעיות כביכול (הארץ)

עיתון הארץ מדווח היום על כוונה של משה”ב והר”י לחבר אמנה חדשה אשר תאסור על רופאים לשמש כ”מכשירי פירסום” בידי חברות התרופות והמיכשור הרפואי.

ע”פ הכתבה, לטענת עו”ד היבנר ממשרד הבריאות, החוק האוסר על פירסום תרופות מרשם אינו נאכף כיום במקרים שהפירסום מתבצע באופן מוסווה באמצעות כתבות או ראיונות עם רופאים המתפרסמים בתקשורת.

הרקע ליוזמה לכתיבת האמנה החדשה הוא הפריחה של מוספי הבריאות, שע”פ הכתבה הינם למעשה פירסומת סמויה לקהל של תרופות מרשם המתבצעת ע”י רופאים.

האמנה החדשה, ע”פ ציטוט בכתבה של פרופ’ רכס, יו”ר לשכת האתיקה של הר”י, תשיג את ה “איזון הנדרש בין חובת מסירת מירב המידע הרפואי למטופלים על כל טיפול רפואי קיים – המצוי בסל התרופות או מחוצה לו, לבין שמירה על האמת המדעית; תוך מסירת מידע מאוזן ומאופק, שלא בא לשרת אינטרסים כלכליים של גופים מסחריים”.

ע”פ הכתבה מזהירה עו”ד היבנר את הרופאים באומרה שלאחר פירסום האמנה היא תשקול העמדה לדין משמעתי של רופאים שישתתפו בכתבות פירסומיות.

לכתבה בהארץ

בנוסף לכך נשלחה לאחרונה מכתב לחברות התרופות ע”י משרד הבריאות בזה הלשון:

לכבוד

רוקחים ממונים

בעלי רישום  תכשירים רפואיים

הנדון: פרסום תרופות בניגוד  להוראות החוק

לאחרונה הובא לידיעתנו כי מספר עיתונים פונים לחברות תרופות ומזמינים אותן לקחת חלק בכתבות על תרופות במוספים בריאותיים ומיוחדים .

יש להזכיר  כי תקנה 28 לתקנות הרוקחים (תכשירים)  התשמ”ו-1986 הקובעת כי:

” לא יפרסם אדם תכשיר באמצעות התקשורת או בכתבי עת שאינם  מדעיים או מקצועיים או בכל דרך  אחרת, אלא באישור המנהל “.

משמעות הדבר יש להעביר מראש כל בקשה לאישור פרסום אל אגף הרוקחות ובהתאם לנוהל פרסום  של תכשירים על-פי  תקנה 28.

הוראות אלו חלות גם על עורכי עיתונים וחברות התרופות אשר משלמות כסף עבור פרסום תכשיריהם במסווה של כתבה רפואית. דפוס פעולה זה הינה בניגוד להוראות החוק ולא ניתן לו כל אישור כנדרש.

יתרה מזאת בהתאם  לקבוע בנוהל מדיניות משרד הבריאות היא כי אין לפרסם לציבור הרחב  בכל דרך שהיא תכשירים הדורשים מרשם רופא.

פרסום שבניגוד להוראות התקנות הינו עבירה לכאורה על פקודת הרוקחות (נוסח חדש) תשמ”א-1981, מכוח סעיף 60 לפקודה.

אנו מצפים  להענותכם  לשמירת החוק .

                        בברכה,

                 ד”ר קתרין אלה

             מרכזת ועדת פרסום

מחלקה לרישום תכשירים רפואיים

העתקים : מגר’  בתיה  הרן, מנהלת אגף רוקחות

מר דוד לנדאוי , עורך עיתון הארץ

גב’ הדס הירשזון, מוספים מיוחדים הארץ

הגב’ מרים אנדור-  עורכת מוספים מיוחדים עיתון מעריב

הגב’ טלי צרפתי, מנהלת  מוספים מיוחדים עיתון מעריב

מר’ רפי גינת, ערוך עיתון ידיעות אחרונות

הערת עורך מדור מינהל ושיווק רפואי: 

נושא פירסום תרופות מרשם כבר עלה מס’ פעמים במקומותינו והוא מורכב וסבוך. הקו המפריד בין כתבה מקצועית המוסיפה מידע חשוב לקהל לבין פירסום עלול להיות דק ומעורפל. יש לקוות שהאמנה אכן תגדיר באופן ברור מהו אותו גבול שבו כתבה מפסיקה להיות כתבה לגיטימית לפירסום מוסווה. אנו יכולים רק לציין את המדיניות שלנו בהקשר זה, שאנו סבורים שהיא לגיטימית ואתית. יש לציין שב”איזור” של האתר הפונה לרופאים ולצוות רפואי אין לנו למעשה מגבלה של פירסום תרופות מרשם, ובכל זאת אנו סבורים שחשוב מבחינה אתית לשמור על הכללים הבאים:



  • כל כתבות התוכן המופיעות כתכנים מקצועיים הינן אובייקטיביות, מקצועיות והן מתפרסמות ללא כל תלות או תגמול כספי כלשהו, גלוי או מוסווה.


  • בכתבות או ראיונות או סיקור של הרצאה מכנס מדעי,  שלגורם שיווקי כמו חברת תרופות יש עניין לקדם ולהבליט, ולהדגיש את המותג הספציפי של תכשיר/טכנולוגיה או החברה עצמה, ניתן לשלב מודעה בגוף הכתבה, אשר מוצגת עם כותרת “מודעה” או “מוצג בחסות בלתי תלויה של …” , אשר ממומנת ע”י המפרסם. הראיון עצמו, או הכתבה – מוצגים ללא כל התערבות מטעם החברה. לכן, גם לא ניתן לטעון שהרופאים המשתתפים בכתבה משמשים כ”סוכני מכירות” של החברות. אנו מאפשרים לרופאים להציג את דעתם והמלצותיהם ללא צנזורה או עריכה מצידן של החברות.

באשר ל”איזור” באתר המאפשר לקהל הרחב, כאן במידה ומשולב פירסום או הודעת חסות בגוף הכתבות תבוצע “חסימה” שתאפשר רק לצוות הרפואי להכנס לכתבות אלה.

ובהערת אגב, הכתבה ב”הארץ” אשר מבקרת באופן כה נמרץ את התופעה “שוכחת” לציין שעיתון הארץ עצמו הוא מנושאי הדגל של אותו פירסום מוסווה שהכתבה כל כך תוקפת…

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן