Etanercept יעיל גם כטיפול חד-שבועי בחולים עם Ankylosing Spondylitis (מתוך Ann Rheum Dis.)

מחקר חדש שפורסם ב-Annals of Rheumatic Disease מצא כי ל-Etanercept במינון 25 מ”ג, פעמיים בשבוע, או במינון 50 מ”ג, פעם בשבוע, השפעה דומה בחולים עם Ankylosing Spondylitis (AS) , בכל הקשור לפעילות המחלה וכאבי גב.

לדברי החוקרים, TNF-Alpha (Tumor Necrosis Factor) הוא מדיאטור חשוב מאוד של התהליך הדלקתי במחלות ראומטיות, דוגמאת AS, RA (Rheumatoid Arthritis) ו-Psoriatic Arthritis (PsA). Etanercept נקשר ל-TNF-Alpha ומעכב את פעילותו. בחולים עם RA, יעילות, בטיחות והפרמקוקינטיקה של Etanercept במינון 50 מ”ג פעם בשבוע, דומות לאלו של Etanercept במינון 25 מ”ג, פעמיים בשבוע.

במחקר הנוכחי, שנמשך 12 שבועות, נכללו 356 חולים עם AS פעילה, שחולקו באקראי בצורה של 3:3:1 לטיפול ב- Etanercept במינון 50 מ”ג, פעם בשבוע, לטיפול ב- Etanercept במינון 25 מ”ג, פעמיים בשבוע, או לפלסבו. המדד העיקרי אותו ביקשו החוקרים לבדוק הוא את שיעור החולים שהגיבו לטיפול בשבוע 12, כפי שמוערך לפי קריטריוני ASAS 20 (Assessment in AS Working Group).

שלוש הקבוצות היו דומות במאפיינים בתחילת המחקר ובפעילות המחלה. אחוז החולים שהפסיקו את הטיפול עמד על 9% עבור החולים בקבוצת הטיפול ב- Etanercept במינון 50 מ”ג פעם בשבוע, 9.3% עבור החולים בקבוצת הטיפול ב- Etanercept במינון 25 מ”ג, פעמיים בשבוע ו-13.7% עבור החולים בקבוצת הטיפול בפלסבו. מבין החולים שטופלו ב- Etanercept במינון 50 מ”ג פעם בשבוע, 74.2% השיגו תגובת ASAS20 בשבוע 12. 71.3% מהחולים שטופלו ב- Etanercept במינון 25 מ”ג, פעמיים בשבוע, השיגו תגובת ASAS20 לאחר 12 שבועות. בשתי קבוצות הטיפול הפעיל, האחוז היה גבוה יותר באופן משמעותי בהשוואה לקבוצת הטיפול בפלסבו (37.3%, P<02.0001). ASAS 5/6 (אחוז החולים שהשיגו שיפור של 20% לפחות ב-5 מ-6 תחומי ASAS) וחולים עם תגובה של ASAS 40, הציגו תמונה דומה בין קבוצות הטיפול.

כבר בשבוע 2 נרשם שיפור משמעותי (p<0.05) במדדי פעילות המחלה, כאבי גב, קשיון בוקר, ורמות C-Reactive Protein. רמות Etanercept בסרום היו דומות בשתי קבוצות הטיפול ב- Etanercept. בכל שלוש הקבוצות נרשמה היארעות דומה של תופעות לוואי בעקבות הטיפול, כולל זיהומים. לא זוהו נושאים בטיחותיים שלא נלקחו בחשבון.

החוקרים מסכמים וכותבים כי חולי AS צפויים להשיג שיפור משמעותי מבחינת הביטויים הקליניים, עם פרופיל בטיחותי דומה, בעקבות טיפל ב- Etanercept במינון 50 מ”ג פעם בשבוע, או מינון 25 מ”ג, פעמיים בשבוע. הבדיקה הפרמקוקינטית של שני משטרי הטיפול הציגו AUC (השטח שמתחת לגרף) זהה מבחינת החשיפה לתרופה.

Ann Rheum Dis. Published online September 12, 2006

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן