ממחקר חדש, שפורסם במהדורת ספטמבר של BMJ, עולה כי שימוש רוטיני ב-NSAIDS (תרופות אנטי דלקתיות לא סטרואידליות) אינו יעיל כמניעה של יצירת עצם אקטופית בחולים העוברים ניתוח החלפה של כל מפרק הירך. השימוש הרוטיני ב-NSAIDS במקרה זה קשור עם עליה בסיכון לדימום משמעותי.
פרופילקסיס רוטיני בעזרת טיפול קצר של NSAIDS לאחר ניתוח מומלץ לכל החולים העוברים ניתוח החלפה מלאה של מפרק הירך, כי אי אפשר לזהות לפני הניתוח את החולים הנמצאים בסיכון גבוה לפתח עצם אקטופית. כל המחקרים הרנדומאליים, שנעשו לאחרונה, מאופיינים על ידי חוסר בקבוצת פלצבו. בגלל השימוש הנפוץ באסטרטגיית מניעה זו, יש צורך במידע נוסף בנוגע לאיזון של היתרונות והסיכונים, בעיקר לאור הדאגות האחרונות בנוגע לבטיחות של חלק מהתרופות השייכות לקבוצת NSAIDS.
במחקר השתתפו 902 נבדקים מאוסטרליה וניו זילנד, שעברו ניתוח החלפת מפרק ירך אלקטיבי ראשוני או ניתוח תיקון. הנבדקים רובדו על פי מקום הטיפול וסוג הניתוח (ראשוני או תיקון). הנבדקים חולקו רנדומאלית לקבלת טיפול של 14 יום ב-ibuprofen (1200 mg כל יום) או פלצבו. הטיפול הותחל תוך 24 שעות לאחר הניתוח. המשתנים העיקריים היו שינויים בדיווחים העצמיים של כאב בירך ותפקוד גופני 6 עד 12 חודשים לאחר הניתוח, בהתבסס על אינדקס Western Ontario ו-McMaster University Arthritis.
הקבוצות לא היו שונות משמעותית מבחינת השיפור בכאב בירך (הבדל ממוצע -0.1, רווח בר סמך 95% : -0.4 עד 0.2, p=0.6) או מבחינת התפקוד הגופני (-0.1, רווח בר סמך 95% : -0.4 עד 0.2, p=0.5), למרות ירידה בסיכון ליצירת עצם אקטופית (סיכון יחסי 0.69, רווח בר סמך 95%: 0.56-0.83) הקשורה לשימוש ב- ibuprofen. במהלך תקופת האשפוז, לקבוצת ה- ibuprofen היה סיכון מוגבר משמעותית לסיבוכי דימומים גדולים (סיכון יחסי 2.09, רווח בר סמך 95% : 1.00-4.39).
לסיכום, המידע הנוכחי לא תומך בשימוש של פרופילקסיס רוטיני ב-NSAIDS בחולים העוברים ניתוח החלפה מלאה של מפרק הירך. מתן רוטיני של ibuprofen לאחר הניתוח לא מביא לתוצאות קליניות טובות יותר בטווח הארוך, למרות ירידה משמעותית ביצירת עצם אקטופית. יש לציין בנוסף, כי מתן ibuprofen לאחר הניתוח גם מעלה את הסיכון לסיבוכי דימום רציניים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!