פרופילקסיס רוטיני של NSAIDS אינו אינדיקציה לאחר ניתוח החלפת מפרק הירך (מתוך BMJ)

ממחקר חדש, שפורסם במהדורת ספטמבר של BMJ, עולה כי שימוש רוטיני ב-NSAIDS (תרופות אנטי דלקתיות לא סטרואידליות) אינו יעיל כמניעה של יצירת עצם אקטופית בחולים העוברים ניתוח החלפה של כל מפרק הירך. השימוש הרוטיני ב-NSAIDS במקרה זה קשור עם עליה בסיכון לדימום משמעותי.

פרופילקסיס רוטיני בעזרת טיפול קצר של NSAIDS לאחר ניתוח מומלץ לכל החולים העוברים ניתוח החלפה מלאה של מפרק הירך, כי אי אפשר לזהות לפני הניתוח את החולים הנמצאים בסיכון גבוה לפתח עצם אקטופית. כל המחקרים הרנדומאליים, שנעשו לאחרונה, מאופיינים על ידי חוסר בקבוצת פלצבו. בגלל השימוש הנפוץ באסטרטגיית מניעה זו, יש צורך במידע נוסף בנוגע לאיזון של היתרונות והסיכונים, בעיקר לאור הדאגות האחרונות בנוגע לבטיחות של חלק מהתרופות השייכות לקבוצת NSAIDS.

במחקר השתתפו 902 נבדקים מאוסטרליה וניו זילנד, שעברו ניתוח החלפת מפרק ירך אלקטיבי ראשוני או ניתוח תיקון. הנבדקים רובדו על פי מקום הטיפול וסוג הניתוח (ראשוני או תיקון). הנבדקים חולקו רנדומאלית לקבלת טיפול של 14 יום ב-ibuprofen (1200 mg כל יום) או פלצבו. הטיפול הותחל תוך 24 שעות לאחר הניתוח. המשתנים העיקריים היו שינויים בדיווחים העצמיים של כאב בירך ותפקוד גופני 6 עד 12 חודשים לאחר הניתוח, בהתבסס על אינדקס Western Ontario ו-McMaster University Arthritis.

הקבוצות לא היו שונות משמעותית מבחינת השיפור בכאב בירך (הבדל ממוצע -0.1, רווח בר סמך 95% : -0.4 עד 0.2, p=0.6) או מבחינת התפקוד הגופני (-0.1, רווח בר סמך 95% : -0.4 עד 0.2, p=0.5), למרות ירידה בסיכון ליצירת עצם אקטופית (סיכון יחסי 0.69, רווח בר סמך 95%: 0.56-0.83) הקשורה לשימוש ב- ibuprofen. במהלך תקופת האשפוז, לקבוצת ה- ibuprofen היה סיכון מוגבר משמעותית לסיבוכי דימומים גדולים (סיכון יחסי 2.09, רווח בר סמך 95% : 1.00-4.39).

לסיכום, המידע הנוכחי לא תומך בשימוש של פרופילקסיס רוטיני ב-NSAIDS בחולים העוברים ניתוח החלפה מלאה של מפרק הירך. מתן רוטיני של ibuprofen לאחר הניתוח לא מביא לתוצאות קליניות טובות יותר בטווח הארוך, למרות ירידה משמעותית ביצירת עצם אקטופית. יש לציין בנוסף, כי מתן ibuprofen לאחר הניתוח גם מעלה את הסיכון לסיבוכי דימום רציניים.

BMJ. 2006;333:519-523

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן