הרפואה בראי ההיסטוריה: הרפואה בימי הביניים

על אף העובדה שימי הביניים לא  התאפיינו  בקדמה ברפואה, בכל זאת מספר תמורות חיוביות חלו גם בתקופה ההיא. לימוד האנטומיה הוכר כבסיס חיוני לכל מי שעוסק בכירורגיה. ספריו של הרופא היווני גאלנוס, היו המקור העשיר ביותר לאנטומיה, אם כי כבר בתקופה ההיא היו רופאים שפקפקו בתיאוריו של גאלנוס. מאזינים וקוראים שהיו איתנו  במגזינים קודמים יזכרו, כאשר התמקדנו בכתביו הרפואיים של הרמב”ם,  שבספרו “פרקי משה ברפואה”  נמצא פרק שלם המוקדש לסתירות שהרמב”ם מצא אצל גאלנוס. אך שונה הדבר כאשר רופאים באירופה באותה התקופה לא קבלו את גאלנוס כהלכה למשה מסיני כי חוסר הסכמה עם גאלנוס באותם הימים בעולם הנצרי, כמוה ככפירה בעיקר.

כפירה בשטח אחר התייחסה לריפוי פצעים. עד לימי הביניים הדעה הרווחת הייתה, כי המצאות  מוגלה בפצע, חיונית לריפוי פצעים. רק אז התברר כי ריפוי פצעים אפשרית גם ללא מוגלה. נחזור לנושא זה לקראת סופה של כתבה זו.

גם ברפואה המונעת הייתה התקדמות. הומצאו שיטות, אמנם שיטות פרימיטיביות, להגביל את התפשטות הדבר.

עם שקיעתו של בית הספר לרפואה בסלרנו, קמו שני בתי ספר חדשים. בית הספר לרפואה בעיר Montpellier ובית הספר לאנטומיה ולכירורגיה ב Bologna.   Montpellier כמוה כמו סלרנו, עיר נופש הייתה, והודות לעובדה זו, התרכזו בעיר חולים רבים. בנוסף Montpellier  הייתה נגישה  לתיירים מכוון איטליה וגם מספרד.  ימי השיא של בית הספר לרפואה ב Montpellier היו המאות השלוש עשרה והארבע עשרה. המורה הדגול בבית ספר זה בשנותיו הראשונות היה Arnold of Villanova. ארנולד הראה מחשבה עצמאית, הסתמך על תצפיותיו הוא, ולא שעה להוראות שרירותית. אחת מתגליותיו הייתה התצפית שכוהל ממיס וממצה חומרים מצמחים ואפשר לתת  תמציות אלה כתרופה.

אני מניח שארנולד חונן בחוש הומור,  אך אם הוא היה אומר היום מה שאמר אז, הוא היה מקצר  הקריירה שלו. בספרו על הרעלות הוא מתחיל  במילים:- “תקוותי, בספר זה,  בעזרת האל,  לדון גם במחלות נשים. הרי גם נשים בריאות מרעילות הן. לאחר דיון במחלות נשים נרחיב את הדיבור על  נשיכות של חיות  ארסיות  אחרות”.

רופא אחר ב Montpellier   שכתב ספר רפואה הוא .Bernard de Gordon בספרו  נמצא התיאור הראשון של  חגורה שמטרתה למנוע פריצה מבקע במפשעה. כמו כן ספר זה מכיל תיאור ראשון של משקפיים.

ועכשיו נבוא לחידושים בבית הספר לרפואה בבולוניה.Taddeo Alderotti אחד הרופאים הידועים בבית הספר בבולוניה עד עצם היום הזה, Taddeo   הנהיג צורה חדשה של כתיבה והיא ה Consilia. הקונסיליה הן דיונים  קליניים של מקרים מהם ניתן ללמוד רפואה, כפי שהיא הייתה נהוגה באותם הימים. הסגנון היה יותר פילוסופי ממדעי.

ציינו כבר בעבר, שהרפואה והדת  היו  קרובות ומושפעות זו מזו, ואנשי דת היו גם רופאים.  מקרה בולט הוא  הרופא Petrus Hispanus  שלמד תיאולוגיה ורפואה, והתמנה לרופאו האישי של האפיפיור ובמות האפיפיור,  נבחר הוא לרשת את האפיפיור – האפיפיור John ה21. מקרה דומה, ברמה נמוכה יותר,  נפל בחלקו של  Theodoric שהתמנה כבישוף של Cervia    וכתב ספר בכירורגיה בו הוא מצטייר כאחד הכירורגים האוריגינלים ביותר של כל הזמנים. שתי עצות  מעניינות מופיעות בספרו, וכאן המקום להזכירן. התחבושות  בהן השתמש, נהג לטבול ביין, כדי לשמור על  סטריליות. נראה ששיטה זו הוכיחה את עצמה, ומכאן מסקנתו שהמוגלה אינו חיוני לריפוי. שנית הוא השתמש בסוג של הרדמה כללית. אין זה אומר שהיה הראשון או היחידי בזמנו שהשתמש בהרדמה כללית מסוג זה, אך הוא מתאר את שיטת ההרדמה  בה השתמש, והיא ספוג רווי בתמצית של דודאים ופרג במים חמים שהחולה נשם בטרם הניתוח.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן