הקשר בין NSAID והיפרפלזיה שפירה של הערמונית (Am J Epidemiol.)

ממחקר חדש עולה כי טיפול בתרופות ממשפחת NSAID (Nonsteroidal Anti-Inflammatory Drugs) עשוי למנוע או לעכב את התפתחות היפרפלזיה שפירה של הערמונית (BPH Benign Prostatic Hyperplasia).

המנגנון הביולוגי האחראי להתפתחות BPH אינו מובן במלואו, אך לעיתים קרובות דווח על תהליכי דלקת אקוטית וכרונית בדגימות ביופסיה מהערמונית, ולכן ייתכן שלדלקת תפקיד חשוב בהתפתחות BPH, או, לחלופין, נובעת כתוצאה מהתקדמות BPH. אם דלקת משחקת תפקיד חשוב בהתפתחות או החמרת BPH, טיפולים נוגדי-דלקת עשויים לסייע במקרים אלו.

החוקרים ביקשו לבדוק אם טיפול יומי בתרופה ממשפחת NSAID צמצמה את הסיכון להתפתחות BPH.

לשם כך, החוקרים ערכו ביקורי בית ב-2447 גברים לבנים, במהלכם המשתתפים השלימו שאלון הכלל התייחסות לשימוש היומי ב-NSAID. מדגם אקראי של 634 גברים שעברו גם הם הערכה קלינית, כולל בדיקת אולטרה-סאונד טרנס-רקטאלית ומדידת רמות PSA, והחוקרים שבו על הבדיקות והשאלונים פעמיים בשנה במהלך 2002. תוצאות הקשורות ב-BPH כללו בתפתחות תסמינית מתונים עד קשים במערכת השתן (American Urologic Association Symptom Index > 7), Maximum Urinary Flow Rate נמוך (פחות מ-12 מ”ל לשניה), נפח ערמונית של למעלה מ-30 מ”ל, או רמות PSA גבוהות מ-1.4 ננוגרם למ”ל.

לאחר תיקנון לגיל, נמצא קשר הפוך בין טיפול יומי ב-NSAID והופעת תסמינים מתונים-קשים במערכת השתן (HR=0.73, 95% CI = 0.64-0.82), Maximum Flow Rate נמוך (HR=0.51, 95% CI = 0.43-0.61), עליה בנפח הערמונית (HR=0.53, 95% CI = 0.41-0.68), ורמות PSA מוגברות (HR=0.52, 95% CI = 0.40-0.68). החוקרים מצאו כי הקשר עם תסמינים בדרכי השתן היה חזק יותר בקבוצת הגיל המבוגרת ביותר.

החוקרים מסכימים כי דרושים מחקרים נוספים בכדי לקבוע אם NSAID אכן מפחיתים את הסיכון להתפתחות BPH, ואם אכן כך הדבר, אזי יש לזהות את המנגנון הרלוונטי. מתוצאות המחקר עולה כי טיפולים באחת התרופות ממשפחת NSAID עשויים למנוע, לעכב או להאט תהליכים היפרפלסטיים ו/או אינפלמטוריים בערמונית, ובאופן זה לצמצם את שכיחות BPH.

Am J Epidemiol. 2006;164:497-504.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן