מחקר חדש מצא כי טיפול בחולי Rheumatoid Arthritis (RA) באמצעות חסמי TNF-Alpha אינו מלווה בסיכון מוגבר ללימפומה או גידולים סולידיים. מחלוקת משמעותית שררה סביב נושא הבטיחות בתרופות הביולוגיות הללו מאז שאושרו לשימוש ע”י FDA בשנות התשעים. מספר מחקרים דיווחו על עליה משמעותית בסיכון, בעיקר ללימפומות, בעוד שאחרים תמכו בבטיחות תרופות אלו.
במטרה לבחון את הנושא בחנו החוקרים 2 מאגרי מידע של Medicare בארה”ב ואחד של British Columbia בקנדה. הם זיהו את הנבדקים בגילאי 65 ומעלה שאובחנו עם RA וטופלו ב-Methotrexate או אחד מחסמי TNF-Alpha (Etanercept, Infliximab, Adalimumab , או Anakinra).
החוקרים תיקננו לערפלנים האפשריים, כולל מאפיינים דמוגרפיים, גורמי סיכון לסרטן, חומרת RA, השימוש בשירותי הבריאות ותחלואות מג’וריות אחרות. במחקר נכללו 7830 משתתפים, 1152 מהם טופלו בחסמי TNF-Alpha.
החוקרים מצאו כי באוכלוסיית המחקר נרשם סיכון מוגבר לסרטן בהשוואה לאוכלוסיה הכללית, מאחר ש-RA הוא גורם סיכון ידוע לסרטן. אולם, השכיחות לא היתה שונה באופן משמעותי בין מטופלי Methotrexate ומטופלי TNF-Alpha Blockers, למרות שמטופלי TNF-Alpha נטו למחלת RA קשה יותר.
החוקרים מעריכים כי Hazard Ratio הקשור בטיפול בחסמי TNF-Alpha לעומת Methotrexate עומד על 1.11 עבור גידולים לימפופרוליפרטיביים, 1.37 עבור ממאירויות המטולוגיות, ו-0.91 עבור גידולים סולידי. סה”כ Hazard Ratio עמדה על 0.98.
החוקרים מסכמים כי מהנתונים לא נראה סביר שחולי RA תחת טיפול ביולוגי מצויים בסיכון מוגבר למחלות לימפופרוליפרטיביות, ממאירויות המטולוגיות או גידולים סולידים בהשוואה למטופלי Methotrexate.
לדבריהם, במחקרים הסותרים את תוצאות המחקר הנוכחי יש מספר בעיות מתודולוגיות, כולל תיקנון לא מספיק לערפלנים, הטיית השגחה, ושימוש מוגבר בחסמי TNF-Alpha לטיפול במחלה קשה יותר.
עם זאת, הם מכירים בכך שגם בבדיקת מערך נתונים גדול, קשה לבחון את ההשפעות של חשיפה נדירה יחסית (תרופה ביולוגית ממשפחת DMARD) על מחלה נדירה (ממאירויות המטולוגיות).
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!