האם טיפול אנטי-ראומטי מגן מפני הסיכון המוגבר להתקף לב בחולי Rheumatoid Arthritis? (מתוך Arthritis and Rheumatism)

ממחקר חדש עולה כי טיפול DMARD (Disease Modifying AntiRheumatic Drugs) מוריד את הסיכון המוגבר למחלה קרדיווסקולרית הקשור ב-Rheumatoid Arthritis (RA).

מניתוח תוצאות המחקר עולה כי שיעור התקפי הלב היה נמוך באופן משמעותי במטופלי DMARD, כולל Methotrexate, Leflunomide ואחרים, אך לא תחת טיפול בתרופות ביולוגיות.

לדברי החוקרים, מהתוצאות עולה כי היתרונות בטיפול בתרופות DMARD עשוי להתרחב מעבר לפעילותן כנגד דלקת המפרקים ולכלול הגנה קרדיווסקולרית. ההשפעה עשויה להיות חשובה לאור השיעורים המוגברים של תחלואה קרדיווסקולרית בחולי RA.

הממצאים מבוססים על 107,908 נבדקים שהיו במעקב משנת 1999 עד 2003. במהלך תקופה זו נרשמו 558 התקפי לב. השיעור היחסי המתוקנן ירד משמעותית תחת טיפול נוכחי ב-DMARD (Adjusted RR = 0.80).

השפעה זו נשמרה תחת טיפול בכל אחת מתרופות DMARD, כולל Methotrexate (RR=0.81), Leflunomide (RR=0.28) ו-DMARD מקובלים אחרים (RR=0.67), אך לא תרופות ביולוגיות (RR=1.30).

שיעורי התקפי הלב עלה תחת טיפול בגלוקוקורטקואידים (RR=1.32), אך לא תחת טיפול NSAID (RR=1.05), או מעכבי COX-2 (RR=1.11). הסיבה לירידה בסיכון ל-MI תחת טיפול DMARD עשויה לנבוע מהאפקט האנטי-דלקתי של התרופות, או תוצאה עקיפה של ההשפעה החיובית של טיפול DMARD על גורמי הסיכון הלבביים בחולי RA. לדוגמא, יעילות DMARD בשיפור הפעילות הגופנית עשויה לתרום לירידה בגורמי הסיכון הקרדיווסקולרים.

בנוסף, ההשערה היא כי גלוקוקורטיקואידים מעלים את הסיכון לטרשת עורקים, כך ש-DMARD עשויים להקטין את הסיכון הקרדיווסקולרי, הודות לאפקט Steroid-Sparing שלהם.

החוקרים מציינים כי האפקט הקרדיווסקולרי של DMARD חדשים בעיקר Leflunomide וחסמי TNF-Alpha, שנוי במחלוקת. חלק מהנתונים מצביעים על כך שטיפולים אלו עשויים להעלות את לחץ הדם ואת רמות השומנים, בעוד שאחרים מכוונים להשפעה חיובית על גורמי הסיכון הקרדיווסקולרים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי דרוש מידע נוסף בכדי לקבוע את ההשפעות הקרדיווסקולריות של תרופות אלו.

Arthritis Rheum 2006;55:531-536.

לידיעה במדסקייפ

הערת מערכת:

יש לציין שרק השבוע דיווחנו על מחקר לפיו השימוש בתרופות אלה מעלה גם אתה סיכון לשחפת…לחץ כאן לקריאת הכתבה

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן