האם הסיכון ל-MI אקוטי גבוה בחולים עם היפראוריצמיה וגאוט ? (מתוך Arthritis Rheum)

ממחקר חדש, שפורסם במהדורת אוגוסט של Arthritis and Rheumatism, עולה כי היפראוריצמיה וגאוט קשורים באופן בלתי תלוי לסיכון ל-MI אקוטי בקרב גברים הנמצאים בסיכון גבוה למחלת עורקים קורונרית. קשר זה נשמר בחולים ללא סינדרום מטבולי, סוכרת או השמנה ובאלה המשתמשים במשתנים, באספירין או באלכוהול.

מספר מחקרים, שבדקו את הקשר בין גאוט ו-MI אקוטי הניבו תוצאות לא חד משמעיות. לכן החוקרים ערכו מחקר, שניתח מידע, שהגיע ממחקר פרוספקטיבי גדול.

החוקרים בדקו את הקשר בין גאוט והיפראוריצמיה בהתבסס על מידע ממחקר Multiple Risk Factor Intervention. במחקר השתתפו גברים, שהיה סבור שהם נמצאים בסיכון גבוה לאירועים קורונרים בהתבסס על מצב העישון שלהם, על היפרליפידמיה ועל יתר לחץ דם.

היפראוריצמיה הוגדרה כריכוז של חומצה אורית בסרום של 7.0 mg/dL ומעלה, ערך זה היה מעל גבול המסיסות של חומצה אורית. האבחון של גאוט כלל כאב מפרקי, נפיחות וחום, שנמשך עד לשבועיים, שאחריו הייתה רמיסיה מלאה של הסימפטומים.

במחקר השתתפו 12,866 גברים (גיל ממוצע של 46). במשך מעקב של 6.5 שנים, 1108 נבדקים חוו MI אקוטי.

בנקודת ההתחלה השכיחות של גאוט ושל היפראוריצמיה היתה 8.7% ו-41.5%. הריכוז של חומצה אורית בסרום בנקודת ההתחלה היה גבוה יותר בגברים עם גאוט בהשוואה לגברים ללא גאוט (8.0 לעומת 6.7 mg/dL, p < 0.001). גאוט לא היה קשור לרמות כולסטרול, לשימוש באספירין, להיסטוריה משפחתית של MI או לשכיחות המצטברת של סוכרת.

השיעור הכולל של MI אקוטים לא השתנה בהתאם להיפראוריצמיה, אך גאוט הראה קשר קטן ל-MI (10.5% מול 8.43%, p = 0.018).

במודל רגרסיה לוגיסטי רב משתנים החוקרים תקננו את תוצאות המחקר עבור דמוגרפיה, אורח חיים, תוצאות של בדיקה קלינית, שימוש באספירין, שימוש במשתנים, צריכת אלכוהול ועוד ערפלנים פוטנציאלים, כשהתוצאות דווחו כ-OR (odds ratios).

במודל זה שכיחות MI אקוטי הייתה גדולה יותר בנבדקים עם היפראוריצמיה (OR=1.11, p < 0.001) ובנבדקים עם גאוט (OR= 1.26, p < 0.001).

לסיכום, החוקרים ציינו כי למרות שהאמפליטודה האבסולוטית של הסיכון הקשור לגאוט לא הייתה גבוהה, ה-OR הקשור לגאוט היה השלישי בגודלו בקרב משתנים קטגוריאליים, לאחר עישון והיסטוריה משפחתית של MI.

Arthritis Rheum 2006;54:2688-2696

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן