מחקר חדש, שפורסם במהדורת יולי של Quality Safety Health Care, השתמש בתיאורית טעות אנוש כמסגרת לחקור אספקת תרופות ללא מרשם בבתי מרקחת בקהילה.
תעשיות בסיכון גבוה עשו שימוש בתיאורית טעות אנוש בכדי לזהות גורמים לטעויות ובכדי לפתח אסטרטגיות להורדת התדירות של טעויות אלה והורדת התוצאות של הישנותם. התיאוריה מסתכלת על התהליך, שיצר את הטעות ולא על האינדיבידואל, שעשה את הטעות, ומסווגת את הטעויות או את הפעולות הלא בטוחות שנעשו כמעידות, סטיות, שגיאות והפרות.
החוקרים בדקו 25% של דגימה רנדומאלית מתוך 364 התייעצויות בנוגע לתרופות ללא מרשם. כל אחד מ-91 מההתייעצויות הוערכו על ידי 2 קבוצות : קבוצת קונצנזוס (שלב 1), שתפקידה היה לזהות בעיות נפוצות בתהליך הייעוץ וקבוצת מומחים (שלב 2 ו-3), שתפקידה היה להחיל את תיאורית טעות אנוש על התייעצויות אלה.
היועצים, שרובם היו רוקחים, סיווגו את הבעיות, שקרו בכל ייעוץ (שלב 1). במהלך שלב 2, היועצים מכל קבוצת מומחים (מומחים של בטיחות החולה, פסיכולוגים או רוקחים בקהילה) בדקו אם כל התייעצות התאימה להנחיות המקצועיות של אספקת תרופות בבתי מרקחת. כל התייעצות, שלא התאימה להנחיות וזוהתה בשלב 2, סווגה לאחר מכן כמעידה, סטייה, שגיאה או הפרה, תוך שימוש בתיאורית טעות אנוש (שלב 3)
להלן ממצאי המחקר : במהלך השלב הראשון, רוב ההתייעצויות (n = 75, 83%) היו לקויים בהחלפת המידע, בשלב 2, סוג הטעות הכי נפוץ היה הפרה (n = 27, 51.9%, שלב 3) והתייעצויות שהיו בנוגע לדרישות המוצר פחות התאימו להנחיות לעומת התייעצות בנוגע להופעת סימפטומים (OR 0.30, 95% CI 0.10 to 0.95, p = 0.05).
המחקר מסכם כי הפרופורציה הגדולה של התייעצויות המסווגות כהפרות מציעה, שאו שהצוות בבית המרקחת אינו מודע להנחיות המקצועיות, ולכן לא עוקב אחריהן, או שהן מפרים את ההפרות במכוון עקב סיבות, שצריכות להיחקר יותר.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!