Osteonecrosis בנשאי HIV עלולה לגרום מוגבלות משמעותית (J Acquir Immune Defic Syndr)

מחצית מנשאי HIV המפתחים Osteonecrosis מפתחים מוגבלות מתונה עד חמורה, כך עולה ממחקר  חדש שהתייחס למספר הגדול ביותר של חולים אלו עד כה.

נשאי HIV מצויים בסיכון מוגבר ל- Osteonecrosis בהשוואה לאוכלוסיה הכללית, אך ידוע מעט מאוד על המהלך הטבעי והתוצאות הקליניות של Osteonecrosis באוכלוסיות חולים זו.

החוקרים מתארים את האפידמיולוגיה, המהלך הטבעי והתוצאות הקליניות של Osteonecrosis בקרב 54 נשאי HIV מ-19 מרפאות HIV בספרד.

מרבית המשתתפים אובחנו קודם לכן עם AIDS, וחציון הזמן בין אבחנת HIV עד התפתחות Osteonecrosis עמד על 6.2 שנים, לאחר חציון של 3.8 שנות טיפול Antiretroviral.

בכל המשתתפים פרט לשבעה חולים זוהה לפחות גורם סיכון אחד שנקשר בעבר עם Osteonecrosis בפרטים ללא HIV.

לאחר חציון תקופת מעקב של 14.4 חודשים, נרשמו רק שני מקרים חדשים של Osteonecrosis, עם שיעור הישנות של 1.5 ל-100 שנות אדם.

במהלך תקופת המעקב שנמשכה 14.4 שנים, כמחצית מהמשתתפים נותרו יציבים מבחינה קלינית, בעוד ש-36.2% סבלו מהחמרה של הכאב, מוגבלות בתנועת המפרק, או שניהם. רק 4 משתתפים הראו שיפור סימפטומטי עם הזמן.

רק 44% מבין 36 החולים הזמינים בבדיקה האחרונה בתקופת המעקב סבלו ממוגבלות מתונה עד קשה, שהוגדרה על סמך מדד Western Ontario and Mcmaster Universities Index Score של 60 ומעלה. בשניים (5.5%) המדד היה גבוה מ-90.

למרות שהמחקר לא התייחס לאינדיקציות להתערבות אורתופדית, החוקרים מציינים כי כל המשתתפים שנזקקו לטיפול אורתופדי כירורגי לא פיתחו סיבוכים לאחר הניתוח, פרט לאחד, עובדה המרמזת כי ניתן לבצע התערבות אורתופדית בבטחה בחולים אלו.

החוקרים מאמינים כי המחקר מאשר כי Osteonecrosis היא סיבוך חשוב שעלול להוביל למוגבלות משמעותית במבוגרים נשאי HIV ממושך, תחת טיפולים AntiRetroviral שונים.

רופאים צריכים להיות מודעים לאבחנה מוקדמת של Osteonecrosis בחולים אלו.

החוקרים מוסיפים כי הטיפול האופטימלי ב- Osteonecrosis בנשאי HIV אינו ידוע, עדיין אין תשובה לשאלה אם עדיף לשנות טיפול Antiretroviral או שיש צורך בתערבויות תרופתיות נוספות כמו טיפול אנטי-טרומבוטי.

J Acquir Immune Defic Syndr 2006;42:286-292.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן