השתלת סחוס שפותח בטכנולוגיה ביו-הנדסית עשוייה לתקן ברכיים פגועות (Tissue Engineering)

השתלה ביו-הנדסית של סחוס יכולה ביעילות לגרום לחידושו במפרקי ברכיים פגועות.

בעבר, בוצע שימוש בכונדרוציטים מושתלים עבור תיקון סחוס, אולם אין בנמצא מידע על הבשלת הרקמות הביו-הנדסיות מרגע שהושתלו בבני-אדם.

לשם כך, בחנו צוות חוקרים בבריטניה את הבשלתו של סחוס ביו-הנדסי (Hyalograft C) שהושתל ב- 23 מטופלים עם ברכיים פגועות או אוסטיאו-ארתריטיות.

גיל הנבדקים הממוצע היה 35.6 שנים.

נלקחו ביופסיות בין 6 ל- 30 חודשים, או בזמן ממוצע של 16 חודשים, לאחר ההשתלה.

10 מטופלים הראו חלוקה תאית נורמאלית של כונדרוציטים, בעוד ב- 10 אחרים היה ארגון תאי בלתי-נורמאלי. שלושת הנוספים הציגו אפיון נורמאלי הן של ה- fibrocartilage והן של רקמת ההיאלין.

כל ביופסיות ההיאלין הראו תיקון לקוי בסביבת הסחוס, בהשוואה ל- 80% מביופסיות הרקמות של תיקון ה- fibrocartilage.

כל הביופסיות הוכיחו גם אינטגרציה קרובה בין הסחוס לעצם המונחת מתחתיו, בין אם הרקמה המשוקמת הייתה היאלין או fibrocartilage.

ביופסיית תכולת הקולגן מסוג I או II בסחוס ההיאלין לא הייתה שונה משמעותית מסחוס טבעי.

לעומת זאת, בביופסיות ה- fibrocartilage, תכולת הקולגן מסוג I הייתה גבוהה יותר ו- II נמוכה יותר מהנורמאל.

ראוי לציין שאיכות התיקון של סחוס ההיאלין היה טוב יותר בברכיים אוסטיאו-ארתריטיות.

במחקר הנוכחי, הוכח לראשונה שהשתלת רקמת סחוס מהונדסת יכולה להבשיל לתוך מבנה של סחוס מפרקי כ- 11 חודשים לאחר השתלת Hyalograft C.

נראה שהתפתחות של אוסטיאו-ארתריטיס מגבירה את תהליך ההבשלה.

עם זאת, יש צורך במחקרים נוספים כדי לזהות את הפקטורים התורמים לתהליך ההבשלה והקובעים את הקשר בין התחדשות רקמה לממצאים הקליניים.

לדיווח במדסקייפ

Tissue Eng 2006;12:1-12

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן