הרפואה בראי ההיסטוריה: בית הספר לרפואה בסלרנו, מאת פרופ’ פריאר

בעיר סלרנו, שהיא קצת דרומית לנ?פולי, הוקם בית הספר לרפואה הראשון המאורגן באירופה.  לאחר תקופה של חמש מאות שנה, בה עבודת הרופא הייתה בעיקר נחלתם של נזירים, הרפואה יצאה שוב מידי אנשי הדת, ונלמדה באופן שיטתי ומדעי. בבית הספר בסלרנו לא קמו גאונים ולא התגלו תגליות מרעישות. אך העובדה שהרפואה חדלה להיות המונופול של אנשי הדת, חשובה.  הקמתו של בית ספר זה, היה הבסיס לפריחתה של הרפואה באיטליה בימי הרנסנס התחייה התרבותית. 

עוד בימי הרומאים, סלרנו הייתה עיר נופש ובריאות. אליה הגיעו מכל ארצות המזרח התיכון כדי להינפש. לא מפליא אפוא שסלרנו נבחרה כ Civitas Hippopcratica, מקום מפגש של רופאים מכל  ארצות המזרח הקרוב, מכל הגזעים ומכל הדתות. תקופת השיא של בית הספר לרפואה בסלרנו הייתה בין 1096 ועד  1270. אין לנו  מידע מתי, ועל ידי מי, הוקם בית הספר. אגדה אחת מספרת  שבית הספר הוקם על ידי ארבעה אישים:- אלינוס היהודי, פונטוס היווני, אדלה הערבי וסלרנוס הרומאי. בין אם אמת באגדה ובין אם לא, ניתן להסיק ממנה שתי מסקנות:- אחת  שבית הספר היה פתוח לכולם, פלורליסטי, בג’רגון של היום, ושנית שהיה זה מוסד חילוני ולא יצירה של  המנזר הקרוב, מנזר מונטה קסינו. ידוע הוא  שיחסי ידידות נקשרו בין המנזר לבין בית הספר לרפואה, ולכן סביר להניח  שהספרייה הרפואית המקיפה במנזר קאסינו עמדה לרשותם של מורי בית הספר לרפואה  בסלרנו.

באותם הימים סלרנו הייתה תחת שלטונו של אביר נורמני,  Robert Guiscard אשר הפך את העיר  למרכז מסחר גדול, ולעיר הבירה של המחוזות שהוא כבש.

במאה השתים עשרה לימודי הרפואה בסלרנו היו מאורגנים היטיב והיו  תחת חסותם של  המלכים ששלטו במקום. חוק המחייב את הרופא ללמוד את מקצועו ולהבחן בו, נחקק בשנת  1221. הקיסר פרידריך  חוקק חוק שאסור לאדם לעסוק במקצוע הרפואה, אלא אם הוא נבחן  לפני כן על ידי  המומחים מסלרנו.

בטענה  “כדי לא לסכן את נתיני המלך,  על ידי טיפול בידי מי שאינו מנוסה”. בנוסף לבחינות מקצועיות, נדרשו שלושה תנאים מהמועמדים לעסוק ברפואה:-

המועמד חייב להיות מעל  גיל 21  שנה

המועמד חייב להוכיח את חוקיותו,  דהיינו שאינו ממזר

הוא חייב לסיים שלוש שנים לימודים במקצוע הלוגיקה  

לימודי הרפואה נמשכו חמש שנים, ואת השנה השישית הקדיש הסטודנט לעבודה כשוליה לרופא מדופלם. שנת סטג’ בג’רגון שלנו. עם סיום הבחינות בהצלחה, נשבע הרופא לטפל בעניים ללא תשלום, לא ייתן תרופות מזיקות, לא ילמד  דברי שקר ולא  ינהל בית מרקחת. ניהול בית מרקחת התקבל   כניגוד אינטרסים. לאחר כל זה,  קיבל הרופא טבעת,  זר עלי דפנה, ו “נשיקת השלום”. והוקנתה לו  הזכות להיקרא “דוקטור” .

בסיכום, בית הספר  הראשון לרפואה  בסלרנו  היה פתוח לכל המעוניין  ללמוד רפואה ללא הגבלת גזע, לאום או  דת וכן בית הספר הקנה תואר לאחר לימודים מוגדרים ובחינותסיום. 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן