האם טיפול אנזימטי משולב יעיל בחולי צליאק? (Chem Biol)

מבדיקות מוקדמות עולה כי טיפול בשני אנזימים האחראים להידרוליזה של גלוטן בתנאים הקיימים בקיבה עשוי לעזור לחולי צליאק.

בשני מאמרים המופיעים בגליון יוני של Chemistry and Biology מתארים החוקרים את הטיפול האנזיטמי האורלי, שלדעתם יכול להקל על תסמינים וסיבוכים רבים של מחלת צליאק.

תחילה החוקרים דנים בפיתוח Recombinant EP-B2, Cysteine Endoprotease המופעל עצמאית וקיים בגרעינים. במחקר, הפרקורסר של EP-B2 (פרו-אנזים) התבטא ב-Escherichia Coli. לאחר שלבי הניקוי והקיפול מחדש, הפרקורסר הופעל בתנאים חומציים בכדי לשנות את צורתו לצורה הסופית.

בדיקות נוספות של EP-B2 הראו כי הוא מבצע הידרוליזה יעילה של alpha-2 Gliadin, חלבון גלוטן רקומביננטי, באזורים המוכרים כאימונוטוקסיים בחולי צלאק.

במחקר השני, EP-B2, שפועל בתנאים חומציים, צומד עם PEP (Prolyl ENdopeptidase), אנזים אנטי-גלוטן הפועל בתריסריון. בדיקת השילוב תחת הדמיית התנאים במעי, הסתיים בדה-טוקסיפיקציה מהירה ומלאה של הגלוטן במוצרי המזון.

קיים יתרון משמעותי בטיפולים לא-תזונתיים שיאפשרו לחולי צליאק לשלב גלוטן ברמה נמוכה-בינונית בדיאטה היומית.

החוקרים מציינים כי גלוטן מצוי בכל מקום, ותוויות על מוצרי מזון לעיתים אינם מזהירים מפני נוכחות גלוטן במוצר. מהתוצאות עולה כי Recombinant EP-B2 עשוי להיות יעיל כמו טיפול תומך בחולי צליאק ומסייע להם להתמודד עם גלוטן חבוי בחיי היומיום. קוקטייל המכיל את שני האנזימים, PEP ו-EP-B2, עשוי אף לאפשר לחולי צליאק להמשיך בתזונה נורמלית יותר בעתיד.

Chem Biol 2006;13:637-648,649-658.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן