האם נוגדי דלקת מעלים את הסיכון לתמותה לאחר התקף לב קודם? (Circulation)

ממחקר חדש עולה כי מעכבים סלקטיביים של Cyclooxygenase-2 (COX-2) במינון רגיל ו-NSAID במינון גבוה, מעלים את הסיכון לתמותה לאחר התקף לב. קיים קשר בין מעכבי COX-2 סלקטיביים ו-NSAID לא-סלקטיביים אחרים ובין סיכון קרדיווסקולרי מוגבר , אך הסיכון במטופלים עם מחלה קרדיווסקולרית מוכחת אינו ידוע.

החוקרים בדקו את הסיכון לאישפוז חוזר בעקבות MI, ואת התמותה הקשורה בטיפול ב-NSAID, כולל מעכבי COX-2 סלקטיביים בחולים לאחר MI קודם.

החוקרים זיהו את כל החולים עם התקף לב ראשון בין 1995 ו-2002, וכן את כל הבקשות למרשמי NSAID לאחר השחרור. הם קבעו את הסיכון לתמותה ואישפוז מחדש בעקבות MI הקשור לטיפול במעכבי COX-2 סלקטיביים ו-NSAID לא-סלקטיביים.

מבין 58,432 חולים ששוחררו בחיים ונכללו במחקר, 9773 אושפזו מחדש בעקבות MI, 16,573 נפטרו. סה”כ, 5.2% טופלו ב-Rofecoxib, 4.3% טופלו ב-Celecoxib, 17.5% ב-Ibuprofen, 10.6% ב-Diclofenac, ו-12.7% טופלו ב-NSAID אחרים.

Hazard Ratio לתמותה עמד על 2.80 (2.41-3.25) עבור כל שימוש ב-Rofecoxib, 2.57 (2.15-3.08) עבור Celecoxib, 1.50 (1.36-1.67) עבור Ibuprofen, 2.40 (2.09-2.80) עבור Diclofenac, ו-1.29 (1.16-1.43) עבור NSAID אחרים.

החוקרים מצאו כי בכל התרופות נמצא קשר בין המינון והסיכון לתמותה. כמו כן, זוהו מגמות של עליה בסיכון לאישפוז מחדש בעקבות MI בעקבות טיפול במעכבי COX-2 סלקטיביים ו-NSAID לא-סלקטיביים.

מעכבי COX-2 סלקטיביים בכל המינון ו-NSAID בלתי-סלקטיביים במינונים גבוהים מעלים את התמותה בחולים עם MI קודם, ולכן, ישמשו לטיפול תחת אזהרה מיוחדת בחולים אלו. הקשר בין  המינון והסיכון לתמותה שזוהה במחקר, מתאים לממצאים ממחקרים קודמים.

מגבלות המחקר כוללות חוסר יכולת להעריך כיאות את השפעות אספירין וערפלנים אפשריים.

חולים לאחר MI, הסובלים מכאבים המוקלים ע”י תרופות אלו, צריכים לדון עם הרופא המטפל שלהם באשר ליחס בין הסיכונים ויתרונות הטיפול. מאחר שמחקרים בנושא גילו סיכונים בטיחותיים מגו’ריים, בזמן שחשבו שאין כלל סיכונים בטיפולים אלו, יש לברר לעומק את הסיכון הקרדיווסקולרי של מעכבי COX-2 סלקטיביים וגם של כלל NSAID.

במאמר מערכת נכתב כי אין הוכחות באשר לשימוש ב-Naproxen, שהעלה מחלוקת רבה בשל עדויות סותרות באשר לסיכון המוגבר, לעומת ההגנה מפני אירועים קרדיווסקולרים.

אספירין במינון גבוה (עד 1500 מ”ג ביום) מגן מפני אירועים קרדיווסקולרים, אך קשור גם בפגיעה טוקסית במע’ העיכול. בשילוב עם Proton Pump Inhibitors, כנראה תתקבל האפשרות הבטוחה ביותר בחולים לאחר MI. כאשר מטפלים באמצעות NSAID בחולים בסיכון למחלה קרדיווסקולרית, או עם מחלה קרדיווסקולרית מוכחת, יש לתת את המינון האפקטיבי הנמוך ביותר, למשך תקופת הזמן הקצרה ביותר, בשילוב עם אספירין במינון נמוך ו-Proton Pump Inhibitors בהתאם לצורך.

Circulation. Posted online June 19, 2006.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן