ממחקר חדש עולה כי מעכבים סלקטיביים של Cyclooxygenase-2 (COX-2) במינון רגיל ו-NSAID במינון גבוה, מעלים את הסיכון לתמותה לאחר התקף לב. קיים קשר בין מעכבי COX-2 סלקטיביים ו-NSAID לא-סלקטיביים אחרים ובין סיכון קרדיווסקולרי מוגבר , אך הסיכון במטופלים עם מחלה קרדיווסקולרית מוכחת אינו ידוע.
החוקרים בדקו את הסיכון לאישפוז חוזר בעקבות MI, ואת התמותה הקשורה בטיפול ב-NSAID, כולל מעכבי COX-2 סלקטיביים בחולים לאחר MI קודם.
החוקרים זיהו את כל החולים עם התקף לב ראשון בין 1995 ו-2002, וכן את כל הבקשות למרשמי NSAID לאחר השחרור. הם קבעו את הסיכון לתמותה ואישפוז מחדש בעקבות MI הקשור לטיפול במעכבי COX-2 סלקטיביים ו-NSAID לא-סלקטיביים.
מבין 58,432 חולים ששוחררו בחיים ונכללו במחקר, 9773 אושפזו מחדש בעקבות MI, 16,573 נפטרו. סה”כ, 5.2% טופלו ב-Rofecoxib, 4.3% טופלו ב-Celecoxib, 17.5% ב-Ibuprofen, 10.6% ב-Diclofenac, ו-12.7% טופלו ב-NSAID אחרים.
Hazard Ratio לתמותה עמד על 2.80 (2.41-3.25) עבור כל שימוש ב-Rofecoxib, 2.57 (2.15-3.08) עבור Celecoxib, 1.50 (1.36-1.67) עבור Ibuprofen, 2.40 (2.09-2.80) עבור Diclofenac, ו-1.29 (1.16-1.43) עבור NSAID אחרים.
החוקרים מצאו כי בכל התרופות נמצא קשר בין המינון והסיכון לתמותה. כמו כן, זוהו מגמות של עליה בסיכון לאישפוז מחדש בעקבות MI בעקבות טיפול במעכבי COX-2 סלקטיביים ו-NSAID לא-סלקטיביים.
מעכבי COX-2 סלקטיביים בכל המינון ו-NSAID בלתי-סלקטיביים במינונים גבוהים מעלים את התמותה בחולים עם MI קודם, ולכן, ישמשו לטיפול תחת אזהרה מיוחדת בחולים אלו. הקשר בין המינון והסיכון לתמותה שזוהה במחקר, מתאים לממצאים ממחקרים קודמים.
מגבלות המחקר כוללות חוסר יכולת להעריך כיאות את השפעות אספירין וערפלנים אפשריים.
חולים לאחר MI, הסובלים מכאבים המוקלים ע”י תרופות אלו, צריכים לדון עם הרופא המטפל שלהם באשר ליחס בין הסיכונים ויתרונות הטיפול. מאחר שמחקרים בנושא גילו סיכונים בטיחותיים מגו’ריים, בזמן שחשבו שאין כלל סיכונים בטיפולים אלו, יש לברר לעומק את הסיכון הקרדיווסקולרי של מעכבי COX-2 סלקטיביים וגם של כלל NSAID.
במאמר מערכת נכתב כי אין הוכחות באשר לשימוש ב-Naproxen, שהעלה מחלוקת רבה בשל עדויות סותרות באשר לסיכון המוגבר, לעומת ההגנה מפני אירועים קרדיווסקולרים.
אספירין במינון גבוה (עד 1500 מ”ג ביום) מגן מפני אירועים קרדיווסקולרים, אך קשור גם בפגיעה טוקסית במע’ העיכול. בשילוב עם Proton Pump Inhibitors, כנראה תתקבל האפשרות הבטוחה ביותר בחולים לאחר MI. כאשר מטפלים באמצעות NSAID בחולים בסיכון למחלה קרדיווסקולרית, או עם מחלה קרדיווסקולרית מוכחת, יש לתת את המינון האפקטיבי הנמוך ביותר, למשך תקופת הזמן הקצרה ביותר, בשילוב עם אספירין במינון נמוך ו-Proton Pump Inhibitors בהתאם לצורך.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!