זיהום אויר מגביר את שיעור התמותה (מתוך כנס של מומחים למחלות בית החזה)

חשיפה של עד שנתיים לזיהום אויר, בעיקר לפיח, עלול להגביר את הסיכון למוות עבור מטופלים עם אי-ספיקת לב, מחלת ריאה חסימתית כרונית (COPD), סוכרת או ליקוים דלקתיים כגון דלקת פרקים שגרונית.

כך עולה ממחקר ראשון מסוגו, שעקב אחר מטופלים במחלות ספציפיות אלה, ששוחררו בחיים לאחר אשפוז ממושך בבית חולים.

בעוד שמחקרים קודמים מצאו שחשיפה ארוכת טווח לזיהום אויר קשורה לעליה בתמותה, במחקר הנוכחי נצפה שכל השפעה מתרחשת תוך השנתיים הראשונות לחשיפה.

הכוונה היא שאם היה ביכולתנו כעת (ולא בעוד 20 שנה) לטהר את האוויר, היינו רואים שיפור מיידי בסיכון לתמותה.

עבור מחקר זה, כפי שהוצג בכנס העולמי של איגוד בית החזה האמריקני, החוקרים השתמשו בנתונים רפואיים של תיקי שחרור מאשפוז מ- 34 ערים בארה”ב כדי לבדוק האם תת-חלקיקים באוויר היו קשורים להישרדות.

מעקב אחר המטופלים, שהיו מאושפזים בין 1985 ל- 1999, נערך במשך 15 שנים.

באופן ספציפי, בדקו החוקרים חלקיקים הקטנים מ- 10 מיקרון בקוטר אווירודינאמי (PM10) או כשביעית מרוחבו של שיער אדם, שיכול בקלות להיכנס לתוך קנה הנשימה.

נמצא שכל עלייה ב- 10 µg/m2 של PM10 תוך שנתיים הגבירה את הסיכון למוות ב- 32% בחולי סוכרת, ב- 28% עבור חולי COPD, ב- 27% במטופלי אי-ספיקת לב גדשתית וב- 22% עבור אנשים עם תופעות דלקתיות כגון דלקת פרקים שגרונית או זאבת.

בסה”כ, כמה מאות אלפים של אנשים מתים מידי שנה בארה”ב עקב זיהום אויר.

המחקר מצמצם את הטווח ומוכיח שגם מס’ שנים של חשיפה יכולות לגרום לשינוי.

אז מה ניתן לעשות בנידון? דרך אחת להקטנת כמות החלקיקים היא לשים מברשות קרצוף על תחנות כוח לייצור פחם.

בנוסף, יש לדרוש הוספת זרזים למנועי דיזל (בלונדון, למשל, התאימו מחדש את כל האוטובוסים עם זרזים שכאלה).

לסיכום, ראוי לציין שהטכנולוגיה קיימת אך לא עושים עימה מספיק.

במספר מועט של שנים, ניתן לחסוך הרבה, הרבה חיים.

לדיווח במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן