בי-פוספונאטים ואוסטיאונקרוזיס של הלסת (Annals of Internal Medicine)

ישנם מספר דיווחים ספרותיים על כך שטיפול בבי-פוספונאטים נמצא קשור לאוסטיאונקרוזיס בלסת. לפיכך, פרסם ה- FDA אזהרה בנושא למומחים רפואיים ברחבי ארה”ב.

מטרת סקירה זו הינה לסכם את הזמין בספרות בנוגע לתופעה העוינת הנ”ל.

בחיפוש אחר תיאור מקרים שבהם בי-פוספונאטים נמצאו קשורים לאוסטיאונקרוזיס של הלסת נמצאו דיווחים על פעילותה של קבוצת התרופות המבוקשת ופוטנציאל תופעות הלוואי הנעוץ בה.

בגלל העובדה שבי-פוספונאטים מהווים מרכיב במערכת השלד, הם בעלי זמן מחצית חיים אפקטיבי ארוך מאד.

שימוש ממושך בהם עלול לדכא את מחזור העצם ובכך לגרום להחלשתה.

תוצאות החיפוש הניבו 368 דיווחים של מקרי אוסטיאונקרוזיס בלסת שנמצאו קשורים לטיפול בבי-פוספונאטים.

רוב הפגיעות (אשר אחוז גבוה מהן לאחר כירורגיה דנטאלית) השפיעו רק על המנדיבולה.

ברוב המוחלט של המקרים המטופלים קיבלו באופן תוך-וורידי בי-פוספונאטים לטיפול במיאלומה או סרטן השד.

רק מספר מצומצם של דיווחים נקשר למינון סטנדרטי עבור אוסטיאופורוזיס.

בהתבסס על פרסומים אלה, גורמי הסיכון החשובים ביותר הינם הסוג והמינון הכולל של

הבי-פוספונאטים והיסטוריה קודמת לטראומה, ניתוח או זיהום דנטאליים.

אוסטיאונקרוזיס בלסת נובעת מדיכוי בולט במטבוליזם של העצם הנגרם כתוצאה מתרופות אלה ברקמה שנתונה לנזק מינורי תכוף ולסיכון מוגבר לזיהומים.

התופעה נפוצה בעיקר במטופלים שלוקחים את התרופות לטיפול בסרטן (שכיחות של 6-10%).

כדי למנוע את התופעה, מטופלים אשר נשקל בהם טיפול תוך-וורידי בבי-פוספונאטים צריכים לעבור בדיקת שיניים מקיפה.

במידת הצורך, במקרים של טראומה דנטאלית, אנטיביוטיקה או שטיפות פה עשויים לעזור.

לסיכום, ישנו צורך נרחב במחקר לדרכים כדי לצמצם את הסיכון, ליישם קריטריונים לאבחון ואסטרטגיות אופטימאליות לטיפול.

Ann Intern Med 2006; 144: 753-61

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן