האם ירידה קוגניטיבית ברופאים מבוגרים היא דבר נפוץ ?

כ-8000 רופאים ברפואה כיום עתידים לחוות צורה מסוימת של ירידה קוגניטיבית, והספרות הרפואית הקיימת מספקת הנחיות מעטות בנושא זה. רק חמישה מאמרים בנושא פורסמו בשני עשורים האחרונים על פי תוצאות מחקר, שהוצגו במפגש השנתי של American Geriatrics Society.

בהתבסס על הניסיון הקליני של הצורך לטפל ולהעריך רופאים, שנחשדו או שהידרדרו לדמנציה, החוקרים התחילו לחשוב איך להתמודד עם בעיה זו בעיקר ברופאים, שעדיין עוסקים ברפואה קלינית. בספרות עד עתה אין מידע הרבה הנוגע לנושא זה.

האפידמיולוגיה מבוססת על שכיחות דמנציה באוכלוסיה הכללית ועל גיל הרופאים. לבין 5-10% מהאוכלוסייה בין הגילאים 65 ומעלה יש דמנציה, ובערך 80,000 רופאים מעל גיל 65 אקטיביים בטיפול בחולים. לכן, על פי מחקר זה, ל-8000 רופאים יכולה להיות דמנציה.

מצד אחד יש מודל הדומיננטי בו לרופאים יש בעיות כגון מחלה נפשית, דיכאון או הפרעת substance abuse. אנשים מזהים את הבעיה, מתעמתים עם הרופא והרופא מכיר בבעיה. אז הרופא מחפש טיפול דרך תוכניות שונות, מטופל בהצלחה בנסיבות רבות וכשיר לחזור לעבוד עם רמה מסוימת של ניטור ובקרה.

מודל זה לא עובד טוב עם דמנציה. רופאים מבוגרים עובדים יותר בקליניקות קטנות, עובדים יותר לבד או באזורים כפריים, או שהם בעמדות של סניורים, כשחבריהם למקצוע והצוות לא רוצים להתעמת עימם.

מלבד העובדה שלא מבצעים מבחני סיקור באנשים עם השכלה גבוהה, רופא יכול לעבור את הסיקור בצורה מעולה גם אם יש לו בעיות רציניות. יתרה מכך, חולי אלצהיימר רבים אינם מודעים לחסר הקוגניטיבי שלהם כלל, זה לא רק עניין של הכחשה, הם פשוט שוכחים שהם שוכחים. לכן אין לצפות ממישהו עם דמנציה להודות, שיש לו בעיה ולחפש טיפול. בנוסף, הטיפולים המוצעים עבור אלצהיימר הם בעלי יעילות קטנה בעוד שהמחלה פרוגרסיבית ולא הפיכה.

המסקנה היא שיש מחקר מועט בנושא זה, ולכן צריך מחקר בנוגע לשכיחות הבעיה ופיתוח מודלים חדשים להתמודד עם הנושא.

במחקר לא ניסו לנחש איזה סוגי רופאים עתידים יותר לפתח דמנציה, אך אם כל אחד (מ-8000) רופאים מטפל, כתלות בהתמחות שלו, בכמה מאות או אלפי חולים, אז אם נכפיל זאת נראה שיש עשרות אלפי, מאות אלפי ואפילו יותר חולים, שפוטנציאלית מטופלים על ידי רופא עם ירידה קוגניטיבית.

במחקר השתמשו בקריטריונים של דמנציה של מחלת אלצהיימר, בעוד שחוקרים אחרים חיפשו אפילו מחלה מוקדמת כגון ירידה קוגניטיבית קלה (מבשר של מחלת אלצהיימר), כלומר ייתכן ופוטנציאלית ישנם יותר רופאים, שיש להם ירידה קוגניטיבית קלה ועוסקים ברפואה.

בראיון למדסקייפ, ד”ר Matthew McNabney (עוזר פרופסור במחלקת גריאטריה בבי”ס לרפואה בבולטימור) אמר כי דמנציה באנשים עם השכלה גבוהה לעיתים קשה יותר לאבחון בשלב מוקדם. למרות שאין לו שמץ של מושג מה שכיחות של אנשים עם דמנציה מאובחנת שנשארו ברפואה, זה משהו שצריך תיאורטית להדאיג.

ד”ר Matthew McNabney גם הסכים, שהעלאת הנושא הוא דבר מוזר. זה נושא שיש להתמודד ולהתעמת עימו על מנת להבטיח את בטיחות החולה.

הנושא מאוד רגיש מכיוון שמשתמע מכך שהרופא לא יוכל יותר לעסוק בביטחה בתחום ההתמחות שלו. זה כמו להגיד למישהו שהוא צריך להפסיק לנהוג או שהוא לא יכול לחיות לבד יותר. זה איום ישיר על העצמאות והפרנסה של הרופא, אז זה מאוד קשה, אך הדבר הנכון לעשות.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן