מבקר המדינה: ”בלגן” בהסדרי מתן תרופות שאינן בסל, רפואה מונעת לא מספקת ותחרות פרועה מידי בין הקופות..

דו”ח מבקר המדינה שמתפרסם היום עוסק גם במערכת הבריאות. הדו”ח “תקף” מס’ נושאים מרכזיים:

1. ההרשאות למתן תרופות בסל התרופות ושאינן בסל התרופות בקופות השונות – לפי מימצאי המבקר קיימים אי סדרים או חוסר בהירות מספק באשר לזכאות לשימוש בתרופות שכלולות ולא כלולות בסל. גם במקרים שבהם התרופה אינה בסל אך יש החזר או השתתפות של הקופה, ע”פ המימצאים, זו אינה עקבית וזהה לכל המטופלים בכל הקופות. בעניין זה העלה המבקר רעיון חדשני ומעניין: מטופל הרוכש מכיסו תרופות שאינן בסל זכאי לקבל החזר בגין התרופה ו/או טיפול שעליו למעשה ויתר או שנחסך מהקופה.

2. אי מתן רפואה מונעת מספקת ברמת הרפואה הראשונית – לפי דו”ח המבקר זמן הביקור הממוצע של מטופל אצל הרופא הוא של כ-5 דקות בלבד. כתוצאה מכך לא מבוצעות במרבית המקרים פעילויות הכרחיות וחשובות מבחינת רפואה מונעת כמו מדידת משקל, היקף מתניים, לחץ דם וכד’. בעניין זה גם תוקף המבקר את משרד הבריאות על כך שאינו מפרסם מדדי איכות ברפואה בחתך לפי קופות כדי שלקהל הרחב תהיה אפשרות להעריך את השירות הניתן בכל קופה על פי מדדים אובייקטיבים.

3. תחרות בין הקופות – לכאורה תחרות היא דבר מבורך וחשוב אך לפי דו”ח המבקר במסגרת התחרות נעשו מעשים לא נאותים, בעיקר במגזר הערבי. שיעור המעבר בין הקופות בשנת 2004 היה של 1.1% בלבד מהמבוטחים. במסגרת זו תוקף המבקר גם את הפיקוח על הביטוח המשלים בקופות שלטענתו מהווה כפל ביטוח במקרים רבים.

לדו”ח הביקורת המלא של המבקר על משרד ומערכת הבריאות

הערת המערכת:

באשר לתרופות ולטכנולוגיות שאינן בסל – בזמנו (2004) ניסינו ל”עשות סדר” ולהציג מידע השוואתי בין הקופות, מידע שאגב עורר הדים ואף תרעומת ע”י חלק מהקופות…(להשוואה בין כללית למכבי ניתן להקליק כאן, וללאומית – כאן). יש לציין שהמידע הזה, שהוא ודאי חשוב גם לעוסקים במקצוע ובודאי גם למטופלים, הוא בעייתי ומורכב, ונראה שיש מקום ל”עשיית סדר”.

אגב,  אולי אפילו עוד לפני כן, נראה שע”פ סקרים שונים (סקר שבוצע לאחרונה ע”י גיאוקרטוגרפיה וטרם פורסם הראה זאת)  שמרבית הציבור אינו מודע לזכויות המגיעות לו ע”פ חוק, כלומר אילו טיפולים ותרופות כלולים בסל ולאילו התוויות.

בנושא תרופות הנושא מוסדר ופשוט יותר: במאגר התרופות באתר האינטרנט של משה”ב (ואף בזה של e-Med המבוסס על המידע במשה”ב) ניתן לראות איזה תרופה כלולה בסל ואיזה לא, ומופיעות גם ההתוויות המאושרות, כך שבתרופות המידע בעיקרון זמין (אם כי לעיתים לא מעודכן מספיק). לעומת זאת, בטכנולוגיות רפואיות הנושא פחות ברור ולא ניתן למעשה לעיין במאגר אחד קל לחיפוש ולניווט המציג את כלל הטכנולוגיות והפרוצדורות הכלולות בסל הבריאות כיום.

מדדי איכות – כפי שניתן לראות בקישור לדו”ח המבקר המלא, המבקר מתייחס בהרחבה לפרוייקט מדדי איכות ברפואה שהחל עם פרסום דו”ח ראשון של ב-2002 של צוות חוקרים מאונ’ בן גוריון. הדו”ח תוקף את סירוב קופות החולים לאפשר פירסום תוצאות ע”פ קופות ומתאר את ההתנהלות והתדיינות שהייתה בנושא. זה. לנו נראה שהדרישה הזו של המבקר צודקת ואף הבענו דעתנו על כך מס’ פעמים. 

עם זאת יש לציין שהפירסומים האחרונים של מדדי האיכות, בחתך ארצי, הראו בהחלט על שיפור משמעותי במרבית המדדים – שיפור שלא בא לידי ביטוי בדו”ח המבקר. אנו הצגנו כאן חלק מהמימצאים , וניתן אף להאזין ולצפות בהרצאה מסכמת של הנושא מאת ד”ר יוסי רוזנבלום מקופ”ח מאוחדת.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן