האם Ultrasonography ו-MRI מספקים הדמיית RA טובה יותר ? (מתוך Annals of the Rheumatic Diseases)

ממחקר חדש, שפורסם במהדורת מאי של Annals of the Rheumatic Diseases, עולה כי בדיקות Ultrasonography ו-MRI (magnetic resonance imaging) טובות יותר מרדיוגרפיה שגרתית באבחון ארוזיות במפרקים ונסיגה של סינוביטיס בחולים עם RA (rheumatoid arthritis).

לרדיוגרפיה שגרתית יש תפקיד בזיהוי נזק מפרקי פרוגרסיבי ב-RA, אך מעט ידוע על היכולת של בדיקות ultrasonography ו-MRI בהשוואה לרדיוגרפיה, באבחון וניטור התקדמות מחלת מפרקים בטווח הארוך.

המחקר ארוך הטווח השווה בין רדיוגרפיה שגרתית, ultrasonography ו-MRI באבחון של ארוזיות בעצמות וסינוביטיס במפרקי האצבעות של 16 חולי RA.

בכלליות, החולים חוו שיפור קליני משמעותי במהלך תקופת המחקר של 7 שנים. הייתה ירידה בנפיחות וברגישות של המפרקים, וכמו כן הייתה ירידה במדדי הדלקת בסרום.

בדיקות Ultrasonography ו-MRI הראו ירידה משמעותית בסינוביטיס, אך כל שלושת טכניקות ההדמיה הראו עליה במספר של מפרקים עם ארוזיות.

ארוזיות נצפו במהלך תקופת המחקר ב-9 מתוך 96 מפרקים באמצעות Ultrasonography, וב-34 מפרקים באמצעות MRI . רדיוגרפיה שגרתית אבחנה ארוזיות ב-4 מתוך 16 חולים בנקודת ההתחלה, וב-10 מתוך 12 חולים (25 מתוך 96 מפרקים) לאחר 7 שנים.

2 מתוך 9 הארוזיות, שנצפו על ידי Ultrasonography ו-14 מתוך 34 הארוזיות שנצפו על ידי MRI בנקודת ההתחלה, אובחנו על ידי רדיוגרפיה שגרתית במהלך המעקב.

בדיקת Ultrasonography הייתה טובה יותר מ-MRI באבחון הצטברויות נוזל מאוד קטנות, בעיקר במפרקי PIP (proximal interphalangeal). בעוד שבדיקתMRI הייתה יותר טובה מ- Ultrasonography באבחון ארוזיות במפרקי MCP (metacarpophalangeal).

לשתי הטכניקות יש יתרונות וחסרונות, אבל בגלל שקל לבצע Ultrasonography ובגלל שעלות הדמיה זו נמוכה, בעוד ש-MRI יקר, החוקרים ממליצים על Ultrasonography לשם הערכה מהירה של מעקב אחרי התקדמות המחלה.

Ann Rheum Dis 2006;65:595-600

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן