הנחיות חדשות לטיפול ב-Ankylosing Spondylitis

קבוצה בינלאומית של מומחים, ASessment in AS (ASAS) ו-European League Against Rheumatism (EULAR) פיתחו הנחיות חדשות לטיפול ב-Ankylosing Spondylitis (AS).

AS היא מחלה ראומטית, דלקתית, כרונית, המאופיינת בכאב גב דלקתי עקב Sacroiliitis ו-Spondylitis, התפתחות Syndesmophyte המובילים לקשיון מפרקים (Ankylosis), ולרוב קשורים באתריטיס פריפרית, Enthesitis, ו-Anterior Uveitis.

במשך עשרות שנים, פעילות גופנית ו-NSAID היו הכלים העיקריים לטיפול בתסמינים, אך עד לאחרונה היה מחסור בטיפולים המשנים את המחלה. התפתחות טיפולים ביולוגים מביאה לשינויים מהפכניים בטיפול ב-AS, אך ידוע מעט מאוד באשר ליתרונות והסיכונים שלהם לטווח הרחוק.

הדחיפה לפירסום הנחיות אלו היתה שכיחות חולי AS בקהילה, כאשר כ-0.9% מהאוכלוסיה הלבנה באירופה סובלת מהמחלה. גם האתר הטיפול שהעלתה המחלה, תרומות חשובות של ASAS, הצורך בחישובי עלות-תועלת, והצורך בהנחיות הגיוניות, מבוססות על מקרים, להנחות את הרופאים בכל הקשור לטיפול ב-AS.

כל אחד מ-22 המשתתפים התבקש להעלות עד 15 הצעות באשר להיבטים הקליניים העיקריים של טיפול ב-AS, ומהם נבחרו 10 הצעות סופיות.

עבור כל אחת מ-10 ההצעות, ועדת המומחים ערכה בדיקה סיסטמטית של הספרות בכדי למצוא עדויות מדעיות, תוצאות באשר ליעילות, תופעות לוואי וחישובי עלות-תועלת, ולחשב את גודל ההשפעה והסיכון היחסי וכדומה.

על-בסיס העדויות וניתוח הנתונים, יחסי עלות-תועלת והניסיון הקליני, ועדת המומחים עיצבה 10 המלצות עיקריות לטיפול ב-AS, כמו גם 3 המלצות כלליות. ההמלצות הסופיות מתייחסות לשימוש ב-NSAID, DMARD (Disease-Modifying AntiRheumatic Drugs), טיפולים ביולוגים, משככי כאבים פשוטים, סטרואידים מקומיים וסיסטמיים, טיפולים לא-תרופתיים והתערבות כירורגית.

למרות שקיימת שונות בעוצמה של כלה מלצה, בהתאם לסיווג העדויות ודעות המומחים, עדויות מחקרים (קטגוריות 1-4) תמכו בהתערבויות הבאות לטיפול ב-AS:

  • יש לתפור את הטיפול ב-AS לכל חולה:


    • תסמיני המחלה הנוכחייים

    • דרגת התסמינים הנוכחיים, ממצאים קליניים, ומרקרים פרוגנוסטים (פעילות מחלה/דלקת, כאב, תפקוד, מוגבלות, נכות, נזק מבני, מעורבות ירך, פגמים בעמ”ש), מצב כללי (גיל, מין, מחלות נוספות, תרופות).

    • רצונות וציפיות של החולה

  • מעקב אחר חולה AS כולל היסטוריה רפואית, הניתנת לתיעוד באמצעות שאלונים, פרמטרים קליניים, מבחני מעבדה והדמיה. ברמת הפרט, תסמינים, חומרה וטיפול תרופתי צריכים לקבוע את תדירות המעקב.

  • טיפול אופטימלי ב-AS מחייב שילוב טיפול פרמקולוגי ולא-פרמקולוגי.

  • טיפול לא-פרמקולוגי ב-AS צריך לכלול את חינוך החולה ואימון קבוע, עם התייחסות לפעילות גופנית קבוצתית ואישית, וקבוצות לסיוע עצמי.

  • בחולי AS עם כאב ונוקשות, NSAID הם הטיפול הראשון המומלץ. בחולים עם סיכון מוגבר לסיבוכים במערכת העיכול, ניתן להשתמש ב-NSAID לא-סלקטיבים עם תרופות המגנות על הקיבה או Selective COX-2 Inhibitor.

  • ניתן לשקול טיפול ב-Paracetamol, אופיואידים ומשככי כאבים אחרים לטיפול בכאב בחולים בהם NSAID אינם מספיקים, אינם מתאימים לטיפול, או אינם נסבלים היטב.

  • ניתן לשקול זריקות סטרואידים המכוונות לאתר הדלקת המקומי, אך אין עדויות ליתרונות טיפול בסטרואידים סיסטמיים למחלה אקסיאלית.

  • אין עדות ליעילות DMARD, כולל Sulfasalazine ו-Methotrexate, לטיפול במחלה אקסיאלית. עם זאת, ניתן לשקול טיפול ב-Sulfasalazine בחולים עם ארתריטיס פריפרית.

  • לאור המלצות ASAS, חולים עם מחלה פרסיסטנטית פעילה מאוד, למרות טיפול סטנדרטי, צריכים לקבל טיפול ב-anti-TNF. בחולים עם מחלה אקסיאלית, אין עדות המחייבת טיפול ב-DMARD לפני או בשילוב עם טיפול ב-anti-TNF.

  • יש לשקול Total Hip Arthroplasty בחולים עם כאב רפרקטורי או מוגבלות ועדות רדיוגרפית לנזק מבני, ללא קשר לגיל. בחולים מסוימים, יש מקום לבצע ניתוח עמ”ש, כמו תיקון Osteotomy ותהליכים לייצוב עמ”ש.

  • חשוב להבין שמדובר בהמלצות ולא בהנחיות, משך דיוני המומחים באשר לכל אחד מהסעיפים מעיד על הדעות השונות שעלו בועדה. מדובר בנקודת מוצא חשובה לפירסום הנחיות למעקב וטיפול בחולי AS.

    Ann Rheum Dis. 2006;65:442-452

    לידיעה במדסקייפ

    תגובות רוצה להצטרף לדיון?

    אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

    מאמרים

    האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

    האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

    מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
    פרופ' יוסף אלידן
    פרופ' יוסף אלידן
    אין תגובות|18/09/2026

    כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

    התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

    התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

    מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
    ד"ר דוד אוריון
    ד"ר דוד אוריון
    אין תגובות|06/09/2026

    המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

    שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

    שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

    מקור: JAMA Neurology
    ד"ר דוד אוריון
    ד"ר דוד אוריון
    אין תגובות|24/08/2026

    המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

    האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

    האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

    מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
    מערכת האתר
    מערכת האתר
    אין תגובות|27/05/2026

    ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

    כניסת צוות רפואי

    הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

    לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

    עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן