ניורו-מודולציה סקראלית שימושית בטיפול באי-שליטה עיקשת במתן שתן (Urology)

נראה שנוירו-מודולציה סקראלית הינה טיפול בטוח ויעיל באי-שליטה במתן שתן בעת דחיפות במקרים שאינם מגיבים לטיפולים פרמקולוגיים, לטיפול באמצעות ביו-פידבק, ולטיפולים שמרניים אחרים.

נוירו-מודולציה סקראלית כוללת שימוש בגירוי כרוני של עצבי העצה באמצעות אלקטרודה מושתלת ומחולל זרם המופעל באמצעות סוללה. לא ידוע במדויק כיצד הטיפול פועל, אך כמה דיווחים הראו יתרון טיפולי במקרים של אי-שליטה במתן שתן בעת דחיפות.

במחקר הנוכחי השתתפו 41 חולים הסובלים מאי-שליטה עיקשת במתן שתן בעת דחיפות. בחלק המחולים נערכה בדיקה מקדימה בגירוי דרך העור כמה ימים לפני ההשתלה. חולים שלא התאימו לבדיקה זו או שנכשלה בהם גישה טיפולית זו עברו פרוצדורה דו-שלבית. בפרוצדורה זו הושתלה האלקטרודה וחוברה לסטימולטור חיצוני, ובמידה והדבר גרר הקלה בסימפטומים, הושתל בהם מתקן קבוע.

במהלך תקופת מעקב חציונית בת 4.5 חודשים אחר החולים שעברו פרוצדורה דו-שלבית ובת 12 חודשים אחר החולים שעברו השתלה בשלב אחד, נמצא כי 90% מהחולים חוו הקלה בשיעור של 50% ומעלה בסימפטומים המופיעים ושיפור בשיעוש של 50% לפחות באיכות החיים (ערך p = 0.0003).

נוירו-מודולציה סקראלית נקשרה גם לירידה במספר הממוצע של אפיזודות דליפה מ-8.8 ל-2.3 ביום (ערך p = 0.0001). בנוסף, מספר הפדים ששימשו ביום פחת מ-4.7 ל-0.82 (ערך p < 0.0001).

לא דווח על סיבוכים במהלך הניתוח, אך ב-29% מהחולים התפתחו סיבוכים לאחר הניתוח, השכיחים ביותר היו זיהום שטחי של הפצע שנפתר באמצעות אנטיביוטיקה.

החוקרים מסכמים כי נוירו-מודולציה סקראלית נמצאה בטוחה, פולשנית במידה מינימלית, והפיכה וכי לא כרוך בתהליך סיכון לתופעות לוואי סיסטמיות המופיע במתן טיפול פרמקולוגי או מורבידיות פוטנציאלית העלולה להופיע בפרוצדורות של ניתוחיות פתוחות.  

לידיעה במדסקייפ

Urology. 2006;67:550-554

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן